חמישים ושבע!

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!


השנה מדינת ישראל חוגגת 57 שנים להיווסדה. מלחמות רבות היו למדינה הקטנה בכל כך מעט זמן, אבל היא שרדה וכעת היא בין המדינות החזקות ביותר במזרח התיכון.


ידעתם שכל 19 שנים התאריך העברי והלועזי מתחברים ביחד וחוזרים? לא נראה לי שזה עובד ממש טוב הפעם. מדינת ישראל נוסדה ב-14 במאי, השנה היא חוגגת 57 (שזה 19 * 3), והתאריכים מפספסים זה את זה ביומיים! כנראה בגלל השנה המעוברת. כל שנתיים כמעט יש שנה עברית מעוברת. השנים הארוכות האלה די מעצבנות. באף תרבות אין 13 חודשים.


עוד יומיים יום שישי ה-13, ככה שכל האמריקאים יהיו היסטריים ויחפשו חתולים שחורים בכל פינה. אני עדיין לא מבין מה הפחד מחתולים שחורים. פחדו מהם לפני מספר שנים ארבע ספרתי, הוכח שאין מכשפות ולכן חתולים שחורים הם בסדר גמור. אבל זה בסדר, תמשיכו לפחד מהם. ככה אפשר להרחיק מפגרים ממקומות מסויימים.


מחר יש שיעור שחייה ארוך. המורה אמרה שבשיעור שחייה ארוך נשחק כדורמים, אבל אני לא רוצה. אני בקושי יודע לשחות, אני לא אוהב בריכות עם עומק של ארבעה מטרים, המים קרים, ובכלל, לא רוצה כדורמים. מצד שני, כמה אפשר ללמוד שחייה בשעה וחצי? אני אתעלף, ויש לי מבחן אחרי זה.


מחר יש לי מבחן וחצי. המשך המבחן שהיה היום, ומבחן שטחים במתמטיקה מחר. שטחים זה קל, האם יש סיכוי שיעברו יותר משלושה אנשים את התשעים? נחכה ונראה. לי לא נראה.


ואם מדברים על המבחן, הנה מה שהיה היום בבצפר:


בבוקר הגענו וישר ננזפנו. איזה כיף זה. הוצאנו שני דפים, כתבנו “מבחן מסכם על ספר דבילי”, שם ותאריך (ואוי למי שלא יכתוב), וישר הוזהרנו שאם ניתפס עם משהו כתוב בספר אנחנו אבודים. הספר שלי היה כמעט נקי לחלוטין, והמבחן התחיל.


החלק הראשון היה לכתוב סגנונות ספרותיים מהספר. קיבלנו עמוד, פסקה ושורה, והיינו צריכים למצוא עד שלושה סגנונות (מזל, כי אני בקושי מוצא). היו כמה קלים והיו כמה שפשוט הרצתי את כל הסגנונות שאני יודע וכתבתי מה שיצא. נקווה לטוב. לאחר הסגנונות היו חמש שאלות שצריך לענות בכמה משפטים. חלק מהשאלות היו קלות, וחלקן דרשו ידע שהמורה אמרה שלא צריך לדעת (אל תקשיבו לאסייתים משוגעים!). נראה לי שהלך לי בסדר אחרי שרשמתי שם כמה שטויות והפעלתי קצת את הזכרון שלי. מה אני אגיד, שיהיה טוב. מחר החלק הכי קל וארוך, המבחן האמריקאי. לבחור את התשובה הנכונה, להשלים את החסר וסתם לנסות להבין מה לעזאזל זה עוזר לי בחיים.


בשיעור היסטוריה הבהרנו מה זה Common Market, מה רוצים מחברת AirBus, ולמה ארה”ב בקרוב יהפכו לארהבא”מ (ומי שלא מבין על זה, שיחשוב בכיוון של “מה זה אמ”).


בשיעור בריאות ראינו מה קורה כשמתמכרים לאלכוהול או לכל דבר אחר, בדקנו את השיעורים אחד של השני וסתם כמעט נרדמתי. אני לא הולך יותר עם חולצות ארוכות כשחם בחוץ. זה מרדים. מחר סנדלים!


מחר כפי שאמרתי המשך המבחן, שיעור שחייה ארוך ומבחן שטחים במתמטיקה. שיהיה בהצלחה.


והמשפט האמריקאי להיום: “Is it easier for you with the paper?”. המורה לאנגלית הראתה שיש גם בה קצת רחמים והכינה לנו דף שיעזור לנו למבחן. תקשיבו לאסייתים, אבל רק כשהם רגועים.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

7 מחשבות על “חמישים ושבע!”

  1. שנה מעוברת זה כל 4 שנים
    בהצלחה בהמשך המבחן, ובמבחן שטחים.
    אני רואה שיש לכם המון עומס ומבחנים.. כל פוסט אתה כותב על מבחן אחר.
    יומטוב

    1. שנה מעוברת עברית זה מתי שכאלה עם כובע שחור מחליטים. היתה אחת בשנת תש"ס, תשס"ג, ועכשיו תשס"ה. זה שלוש פעמים בחמש שנים.
      ובאמת יש הרבה מבחנים. עוד מעט מבחני סוף שנה…
      nadavs

  2. דניאל שוב.

    לא כ"כ הבנתי לפי ה"כמה זמן נשאר לי להיות בארה"ב" כמה זמן נשאר להיות שם, בערך 10 שנים?…

    ממ..בוורלי הילס, יוו..אתה כ"כ חי את החלומות שלי. עזוב את העובדה שאתה בארה"ב ואתה גר שם ובטח תהיה לך אזרחות, בנוסף אתה גם גר בבוורלי הילס.

    מה שנותר לי לעשות זה לחכות עד אחרי הצבא ובינתיים לקנאות בך.

    1. המד הזה אומר בפשטות: כמה זמן נותר לי להיות בארה"ב. אני פה בשליחות, לא תהיה לי אזרחות, אבל אולי יהיה לי גרין קארד. אולי.
      לחיות בבוורלי הילס זה לא חלום. זו אכן שכונה טובה עם אנשים שיש להם יותר כסף משכל (כמו 90% מהאוכלוסיה פה), אבל שלא תחשוב שהכל פה בא לבד. צריך לעבוד לפעמים…
      nadavs

      1. קודם כל אני בת, והמד הזה כתוב ב"שנה וחצי, שנה, שנתיים" כאילו זה הפעמים שתחזור לארץ ותלך? לא ברור.

        איזו שליחות? אם אתה יכול לפרט…והכל לא בא לבד אבל הוא בא ביתר קלות.

        יש לך איסקיו?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה