דוגמה ומופת

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!

תמיד אהבתי את יום חמישי. שנה שעברה הוא סימל בעבורי את היום האחרון בשבוע הלימודים, ובמחצית השנה הוא גם הסתיים בשיעור האהוב עלי (מחשבים). השנה היום הזה מסמל את היום שבו מסיימים באחת בצהריים, מה שהופך אותו ליום לא רע בכלל. מה שקרה היום בשיעור אנגלית הדהים אותי והפך את היום הזה לעוד יותר טוב.

השיעור התחיל היום לא טוב. כל קבוצת ה-Freshies התכנסה ביחד והמורה התחילה לצעוק. היום הינו צריכים להגיש עוד פרק בעבודה המרתקת, וכמה מפגרים (שבעה זה כמה, נכון?) לא עשו אותה. המורה התעצבנה עליהם ואמרה שזו הפעם האחרונה שהיא נותנת להם ללכת לעשות את העבודה בזמן השיעור. היתה כמובן הרצאה של עשרים דקות על החשיבות של הגשת עבודות בזמן, והיתה כמובן את האזהרה החמורה, מי שלא יגיש את העבודה בשני ביוני בזמן יכול להירשם מראש לסאמר סקול. מפחיד.

לאחר שהתקבצו כל הקבוצות ביחד ומועצת החכמים יצאה לה לספריה לסיים את העבודה, קיבלנו שאלה: “הסבר את המסר החשוב ביותר בפרק האחרון”. נו באמת. הפרק הזה היה ממש קל. מישהי הולכת לבקר את שתי האחיות התאומות שלה בסין שהיא לא ראתה מעולם. אממ… מה זה יכול להיות? אולי זו אהבה משפחתית? כן! זה הגיוני! לקח לקבוצה שלנו רבע שעה לקלוט את המסר, אבל הצלחנו.

לאחר מכן התבקשתי לתת את חבילת דפי העבודה שלי על הספר המרתק (מבחן ביום רביעי…), וידעתי שאם היא בודקת תוכן אני אבוד. רשמתי שם שטויות מדהימות. להפתעתי הרבה החבילה הזאת חזרה שכתוב עליה A. שתבינו, לקבל ממנה A זו פריווילגיה ענקית. לא הרבה אנשים זוכים לכבוד הזה. עוד הפתעה היתה ששתי הבנות שקיבלו A בתעודה הסתפקו ב-B בחבילת דפי עבודה. הו, כמה שזה כיף.

בשיעור ספורט הגיע המציל שלנו, שהתברר כאיש נורא מצחיק. הוא הלחיץ את כולם באמירה שאם נטבע בחלק של הארבעה מטרים הוא לא יציל אותנו כי הוא פוחד (היו כמה שלקחו את זה ברצינות) ועוד כמה דברים מוזרים. הוא סיפר כל מיני סיפורים מדהימים, ונראה שחוץ מהעובדה שצריך ממש לשחות יהיה בסדר. אני חושב שאני אצליח להתמודד עם השיעור הזה.

בשיעור מתמטיקה היה בוחן קל נורא. לקח לי ארבעים דקות לעשות אותו, ככה זה כשבודקים שמונים פעם. עשיתי כל מיני תיקונים קטנים במהלך הבוחן אבל חוץ מזה לא היה שום דבר מיוחד. נקווה שהיה בסדר. נראה לי שאין סיבה שלא.

מחר יהיה יום שישי, היום שיסיים את השבוע השלושה עשר של בית הספר וישאיר עוד שבעה. עוד שבעה שבועות אני כבר לא צריך לבוא לבצפר. יהיה דיווח מיוחד מאותו יום.

ביום שבת אני ככל הנראה נוסע לדיסנילנד, גם אז יהיה דיווח מיוחד.

אין משפט אמריקאי, יום השואה.

יום טוב.

שלכם,

nadavs