מורים לאנגלית זה מפחיד

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!

סוף סוף הגיע סוף השבוע המיוחל. חשבתי שהשבוע הזה יהיה יותר טוב משבועות קודמים בגלל המבחנים. שטויות גמורות. המורה שלי לאנגלית ניסתה לדחוס הכל בארבעים דקות, וכשמנסים לדחוס מאה דקות לארבעים דקות יש לחץ. עובדה טבעית. הבעיה שהיא מלחיצה את כולם. צריך להגיש לה את כל הדפים האלה והאלה, אם נמשיך עם הרעש נקבל מינוסים ועוד אזהרות כאלה. אני אומר לכם, אני כבר מחכה שיגיע התאריך 23/6. המונה מראה 54 ימים, הגוף שלי דורש פחות. אני מקווה שאני לא אתאשפז מזה.

אז כמו שאמרתי, שיעור האנגלית היה סיוט. בהתחלה היא עברה אחד אחד ובדקה אם אין לנו D או F. מי שלא היה לו קיבל מים או שוקולד. מי שיש לו צריך לכתוב לה מכתב למה יש לו את הציון הזה, ובגלל שנגמרו המים גם להביא מים ביום שני. היא חושבת שהכסף גדל לנו על העצים בגינה. לעזאזל איתה.

בשיעור ספורט היינו צריכים היום מאמץ אדיר. ללכת שלוש הקפות שלמות! אלף ומאתיים מטר! כפי שאתם יכולים לראות, גם היום השיעור היה בסגנון “איזה כיף לשבת בצל כשהם הולכים בשמש”. ביום שני לא שמים בגדי ספורט. הולכים ישר לאולם עם הבריכה וענני הכלור.

בשיעור מתמטיקה הגשנו דף עבודה שהיה בו עיגול ענק ומליארד קווים. היינו צריכים למצוא כל זווית אפשרית שם וכל קשת של המעגל. נקווה שהלך טוב. ראיתי שבמבחן קיבלתי 97, אף פעם לא קיבלתי אחד כזה השנה במתמטיקה. למען האמת קיבלתי רק ארבעה כאלה במהלך חיי במבחן חשוב. מעניין על מה ירדו הנקודות.

זהו לבית הספר להיום. ביום שני חוזרים לשגרה, אבל עם יומיים מרחק מהמצגת שלי בשיעור בריאות. נראה לי שכדאי להתחיל לעבור עליה. אני לא אוהב לעשות דברים חובבניים.

ועכשיו, למשהו אחר לגמרי. למי ששם לב (או שלא), עברתי את הכניסה השמונה מאות. כידוע לכם אני לא מתלהב מהקאונטר ומזכיר אותו לפעמים כשעוברים מאה. כשאני אגיע לאלף כנראה יהיה משהו מיוחד. עדיין לא החלטתי. ועם כל זה, ולמרות שאין לי פרו, יש לי מנוי, או יותר נכון מנויה. שמתי לב שאת מגיבה פה הרבה, והסיבה היחידה ההגיונית היא שיש לך מנוי (או שזה עמוד הבית שלך, מה שפחות הגיוני). בכל מקרה תודה רבה. זה נחמד מצידך.

עד כאן להיום.

המשפט האמריקאי היום: אין. הם עצבנו אותי יותר מדי. לא רוצה להגיד עליהם כלום, כי זה ימשיך לא טוב.

יום טוב.

שלכם,

nadavs