ממחר אוכלים עץ

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!

לא להאמין כמה מזג האוויר פה דפוק. בבוקר היה קצת מעונן אבל די נעים, בצהריים ירד גשם, ועכשיו אין שום ענן. היום שאחרי מחר? (ד”א: המילים The day after tommorow מציינות מחרתיים, לפחות פה המתרגמים עשו עבודה טובה והשאירו את זה כמו שזה).

לפני שאני אתחיל להתלונן פה על החג היחיד שבו אוכלים עץ, אני אכתוב מה היה בבצפר. והיום היה יום לא רע.

בשיעור אנגלית חזרנו לקבוצות הקריאה שלנו והתחלנו להתחרות אחד בשני. כל קבוצה עלתה ושאלה קבוצה אחרת, ואנחנו, קבוצה שמורכבת ממני, ממישהו נורמלי, ממישהי לא ברורה ומאדיוט, קיבלנו שם נקודה וחצי. לאחר מכן עברנו לתחרות סגנונות או בשמה הידוע: תמצאו ארבעה סגנונות ספרותיים בשתי שורות בספר. המורה חשבה ששתי הקבוצות שבהם תלמידים שקיבלו A יתחרו אחת בשניה, אבל לבסוף שתי הקבוצות לא הגיעו לגמר הגדול. כאשר הקבוצה שלנו הגיעה לשש וחצי נקודות, לקבוצה שהתחרתה נגדינו לא היה סיכוי. היה להם רק חמש נקודות. ניצחנו בחצי נקודה. ומה הפרס? שוקולד. אני דורש לקבל את כל הנקודות שהרווחתי ביושר לציון שלי. היא רוצה להגיד לי שסתם מצאתי סגנונות ספרותיים מפגרים? לא נראה לי.

בשיעור חנ”ג היה לנו מבחן מסכם על הטניס הזה. לדעתי הצלחתי לא רע ברוב השאלות, ואני מקווה שאני אקבל משהו טוב במבחן הזה. למזלי הוא רק 5%, ככה שהוא לא מהווה נתח גדול וישפיע מאוד על הציון. גם ככה אני לא אתלט מצטיין (כפי שאמרתי בעבר).

בשיעור היסטוריה עשינו את הדף הכנה למבחן. כנראה שלא יהיה משחק הכנה, כי המורה חושש שאני אהיה היחיד שעונה על שאלות. אני מקווה שהוא יעשה אותו וייתן נקודות, אני ממש צריך את הנקודות האלה. וד”א, קיבלתי מאה במבחן של המפה. הבודק שלו היה אדיוט והוא פוטר. הוא בדק את המבחנים בצורה לא נכונה, הוא החשיב את המדינה והעיר בירה כנקודה אחת בעוד אלו שתי נקודות נפרדות.

בשיעור מתמטיקה קיבלתי את ה-96 אבל לא הלכתי להתלונן. גם ככה יש לי ציון מספיק גבוה. עם עשר הנקודות שיבואו בקרוב יהיה לי ציון של 105%. אני צריך יותר מזה? ומלבד המבחן, נדהמתי שוב לגלות עד כמה מעצבנים חברי לכיתה. הם שואלים שאלות מיותרות ביותר, שהתשובה עליהן ברורה. אחת התעכבה חצי שעה כדי להבין איך מוצאים שני מספרים למרות שיש מינוס במשוואה. מאוד מאוד קשה. היא בכיתה י’, לא ה’.

בשיעור בריאות ראינו סרט על סרטן הפה, הגרון, והריאות. זה דוחה. אל תעשנו.

ובנושא אחר, הגיע חג האביב (עם גשם). בלילה של חג האביב (הידוע בשמו “פסח”) יושבים בני המשפחה מסביב לשולחן וקוראים מספרים שונים עם תוכן דומה, ככה שאף אחד לא יודע איפה נמצאים (הכתב שם לא באותו גודל). בלילה הזה נוהגים לאכול קרשים דקים מאוד, הידועים בשם “מצות” אשר ידועים בסגולותיהם לגרום לאנשים להתרחק מהיהדות, ורק בשביל לא לאכול מצות. מדהים. לא פלא שהיהדות היא הדת הקטנה ביותר (כדת כלל עולמית). היתרון היחיד ביהדות זה שיש המון חגים. יש חופש כל הזמן. לאמריקאים בקושי יש חופשים בין פברואר ליוני. רשעים.

ולמי ששואל, אני לא שומר כשרות. לא בפסח ולא בשום יום אחר. אני אוכל לחם בפסח, ולפחות פה מוכרים לחם כל השנה, ככה שלא תהיה הפרעה באספקת הלחם ואני לא אצטרך לחיות על קרשים. יתרון אחד בלגור בארה”ב (למרות שגם הערבים מוכרים לחם בפסח).

ולסיום, משפט אמריקאי: “Chag Sameach!”. כן, הם ניסו להגיד את זה בעברית, אבל לא בהצלחה מרובה.

יום טוב.

שלכם,

nadavs