איזה סופ”ש משעמם!

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!

היום הזה יכול להתמודד בתואר “היום המשעמם ביותר”. לא קרה בו כמעט כלום, והדבר הכי מעניין היתה העובדה שיש רוח בחוץ. עד כדי כך לא היה מה לעשות.

שיעורים אני יכול לעשות מחר, ללמוד למבחן של המפה גם, ובכלליות אני יכול לעשות מחר כל מה שאני יכול לעשות היום. בגלל שאין לי הרבה מה לכתוב היום, כנראה שיהיה סיפור כלשהו על אמריקאים, כמובן.

לפני כל זה, ניסו היום בצהריים לשכנע אותי לנסוע ל-Little Tokyo. לי יש הסתייגויות ממקומות כאלה מכמה סיבות. אחת, הייתי בצ’יינה טאון וחוץ מהמקום הכי צפוף בעולם לא מצאתי שם כלום. שנית, מהיכרותי עם מקומות שנקראים על שם מקומות מהמזרח (שהוא רק עשר שעות טיסה מפה), יש שם הרבה חנויות. אין לי בעיה עם חנויות, אבל יש לי בעיה עם כניסה אליהן ועשיית ספירת מלאי. זה יכול לשגע אותי. יש אנשים שפשוט חייבים לעשות את זה. הם רואים משהו אחד שמעניין אותם ופתאום מתגלה שזו החנות הכי מדהימה שהם ראו בחיים. לי זה עושה כאב ראש.

הסיבה השלישית שבגללה לא רציתי ללכת היא העובדה שחוץ מלהיכנס לחנויות ולתהות למה היפנים קטנים ומצלמים הכל, אין מה לעשות שם. אולי אתם מאלה שיכולים למצוא משהו מעניין בכל מקום, אבל לי זה קשה. יש מקומות מסויימים שאני יכול להנות מהם למרות מגבלותיהם החמורות (ע”ע סיקס פלאגס, סופר-לנד), אבל לא מקומות עם יפנים. חוץ מזה, עדיין לא ברור לי איך היפנים באים לפה. אם אני לא טועה, לפני שישים שנה בערך, נהרגו יותר ממאה אלף יפנים בהירושימה ונגסקי. נכון, בגלל האמריקאים.

בכלל, אם שמתם לב, האמריקאים עשו (ועדיין עושים) כל מה שלימדו אותנו לא לעשות. מי אם לא הם הכחידו עמים שלמים שחיו פה? הם מבצעים פשעים יותר משאנחנו. הם נכנסו לעירק, אבל אמרו לנו שאסור לנו להיכנס לכל מדינה מסביבינו. הם האשימו את העירקים בהחזקת נשק לא קונבנציונלי, והם בעצמם הודו אחר כך שאין כלום, אבל הם לא יוצאים משם, למרות שכבר יותר מאלף חיילים אמריקאים מתו. בקיצור, הם עושים מה שהם אומרים לכל העולם לא לעשות. שיתביישו.

אין משפט אמריקאי היום. גם אף אחד עוד לא חיבר המנון חדש.

יום טוב.

שלכם,

nadavs