עוד מעט נגמר היום, סוף סוף

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!

יש לי שאלה אליכם: נכון שיום שלישי הוא יום מיותר? זה סתם יום שנראה תקוע באמצע השבוע ואין לו חשיבות. הדבר היחיד שקורה בימי שלישי זה בחירות, אבל זה כבר לא משנה. בכל מקרה, מה שקרה היום בבית הספר, וגם מה שלא קשה. להלן התוצאות:

השיעור הראשון עם המורה הפסיכית התחיל בעצבים. היא התעצבנה על זה שאני ועוד מישהו לא הצגנו את מה שהיינו צריכים אתמול. היא עוד יותר התעצבנה על אלה שמאחרים כבר בעשרה ימים, וקבעה לכולנו דד ליין למחר. זה מחייב אותי להדפיס פרסומת לבייביסיטר ולתרגל קצת את כישורי הפרסום שלי. עזבו שאלות. כמו כן ראינו את הסרט וזובלנו בשכל איך לכתוב על כרטיסיות. אכן, מרתק.

בשיעור חנ”ג רצנו. שום דבר חדש. חמש הקפות, שמש חמה, אין עננים, גם לא כאלה של מטוסים. רחמים?

בשיעור היסטוריה גמרנו את הפרק על הפשיסטים באיטליה וספרד. בהתחלה הם מוצגים כרשעים, לאחר מכן כגיבורים ששיפרו את הכלכלה, ולאחר מכן שוב כרשעים שמחצו כל אופוזיציה. מה הרעיון? אין אחידות?

בשיעור מתמטיקה שוב לא קיבלנו את הבוחן. זה מתחיל כבר לעצבן.

בשיעור בריאות היו אמורים לבוא מרצים אורחים, אך הם ביטלו ברגע האחרון. במקום זה התחלנו לראות Super Size Me, הסרט שכל אחד יכול להזדהות איתו.

הכרטיסים לסיקס פלאגס בחצי מחיר! בגלל אי הודאות האם אנחנו נרצה סיבוב שני בפארק, הוחלט שנקנה כרטיס חד פעמי, אך שעולה רק 25$. מחיר לא רע בהתחשב בפארק. עכשיו רק צריך להגיע לשם.

והאמת, שאין עוד הרבה. כמו שאמרתי, היום שלישי, היום הנתקע. מחר יום רביעי, מתחילים ב-9:40.

עד כאן הדיווח (הדי קצר ומשעמם) להיום.

וכמובן, המשפט האמריקאי: “Oh my god!”. אני יודע שזה מתחיל להימאס, ותאמינו לי שזה נמאס גם עלי. המשפט הזה עוד יוציא אותי מדעתי!

יום טוב.

שלכם,

nadavs