ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!
מחר הבצפר שלי מתחיל ב-11:23, ככה שאני יוצא מהבית ב-11:10. איזה כיף לי.
הנה כמה דברים שעלו בראשי בזמן האחרון:
1. מה הקטע שצריך אישור מאנשים באייסיקיו כדי להוסיף אותם לרשימה? הם כ”כ חשובים שהם יכולים לעשות סלקציה? האפשרות של התעלמות היא מבורכת, והאייסקיו בורך גם באפשרות של בחירה מי לא יראה כשאני מתחבר, אך לבקש אישור ממישהו להוסיף אותו לרשימה זה די מגוחך.
2. למה לומדים מתמטיקה מעבר לחומר של כיתה ו’? עד שם הכל שימושי ויכול לעזור בחיי היום יום, אבל מעבר לזה אין לו שימוש. גם אם דני מכר שלושה תפוזים ושני אבטיחים בשלושים שקלים והמחיר של תפוז אחד פלוס המחיר של אבטיח אחד הוא שמונה, לא איכפת לי כמה עולה תפוז. אני יכול לשאול את דני.
3. למה תמיד בחוברות של מתמטיקה משתמשים בשמות כמו דני, יוסי, לאה ועוד שמות שנכחדו כמעט מן העולם? החוברות האלה נכתבות מחדש כל שנה (וזו הסיבה שצריך לקנות אותן מחדש), אך השמות נשארים. מוזר ביותר.
4. למה אני צריך לחגוג את ראש השנה הפרסי?
5. למה אנשים רושמים לעצמם תזכורות ברשימות? האם זה המקום היחיד שהם מסתכלים בו או שהם סתם רוצים שכל העולם ידע מה הם קונים בסופר?
6. אומרים סקייפ או סקייפי?
7. אתר וואלה פרסם שיש המון אנשים מארצות ערב שאוהבים את האימייל שלו בגלל השם של האתר. למה אנשים מארצות ערב משתמשים באתרים ישראלים?
8. למה כשמזגן מקרר הוא ממזג וכשהוא מחמם הוא סתם מחמם?
9. למה כל מי ששם סופר זמן לאחור שם את אותו אחד? אי אפשר לגוון?
10. למה, לכל הרוחות הפסקתי לקבל ספאם באימייל שלי בוואלה? אני דורש להשיב את הספאם לשם ומיד!
האמת, שזהו. אין יותר מה לכתוב להיום, חוץ מעוד משהו קטן. ראיתי שניתנה אפשרות לקבל מנוי פרו לשבועיים. האמת, אני לא מתכוון להשיג מנוי פרו אלא אם משהו יקנה לי, וגם אז אם זה לא עובר דרך ההורים או משהו. אם מנוי פרו כרוך בזה שההורים שלי ידעו על זה, אני מעדיף להיות בלי פרו, אבל שלא יקראו פה אנשים שאני מכיר. יש אנשים שלא יראו את הבלוג הזה בעין יפה (וזה לא כולל את המורים שלי שלא יודעים עברית).
עד כאן להערב. נסיים עם משפט שמישהי יפנית שואלת אותי אחרי מבחנים: “How was test?”. פלא שהיא לא קיבלה ציון כ”כ טוב.
יום טוב.
שלכם,
nadavs