על מסיכות ויצורים אחרים

אין כמו חופש ביום שני וחג אמריקאי מן המניין כדי לצאת לראות סרט נחמד. החג המדובר הוא יום הולדתו של ג’ורג’ וושינגטון, נשיאה הראשון של אומת הגאונים הגדולה.

את הסרט הלכתי לראות ב-Century City (קניון ליד הבית), ונתחיל בדברים הטובים. הרמקול של המכונת כרטיסים התקלקל. למי שלא יודע (או למי שמעולם לא היה בארה”ב), המכונת כרטיסים אוהבת להגיד “Please take a ticket” כל פעם שתמקרבים אליה, וזה יכול די לעצבן. ביציאה זה אומר “Please insert your exit ticket” וכבר פיתחתי תיאוריה שהאנשים שעומדים ליד המכונה הזאת כל היום עומדים בפתח של הבית שלהם ומבקשים כרטיסים…

נכנסנו לבית הקולנוע המדהים עם כרטיסים לסרט Son of the Mask. לאחר רבע שעה של פרסומות לסרטים שיבואו, התחיל סוף סוף הסרט.

בכל מקרה, הסרט (בלי כתוביות כמובן) לא משהו. לא אהבתי אותו.

א) איפה ג’ים קארי, המסיכה המקורי?

ב) הסרט פחות מצחיק, עובדה.

ג) לשחקנים שם אין טיפת חוש הומור.

ד) הסרט דפוק.

ה) איפה ג’ים קארי?

חכו לביקורות בארץ כדי לדעת אם כדאי ללכת, אבל אני בכל אופן לא נהנתי.

לאחר מכן הלכנו לאכול קצת בקניון אחר שמשום מה היו בו המון ישראלים. שמעתי עברית מכל כיוון!

מחר צריך לחזור אל קרקע המציאות (למה בית ספר זה מציאות?) ולדעת כמה קיבלתי במבחן במתמטיקה. נקווה לציון תלת ספרתי, למרות שגם תשעים ומשהו יתקבל בברכה. 🙂

אם תשימו לב תוכלו לראות שהגיע מד זמן עד ליום הולדתי. הוא מתוכנן כך שברגע שיגיע יום ההולדת שלי הוא יתחיל ישר לספור עד ליום הולדת 16 (התאריך שבו אוכל לקבל רשיון נהיגה!). הוא לא נראה משהו, אבל אני ועיצוב לא הולכים ביחד. יכולות הפלאש שלי לא גדולות במיוחד.

עד כאן הדיווח של President Day.

שיהיה לכם שבוע טוב,

nadavs