מוקש ליבה

בוקר טוב לכולם!

מועד הגשת הרשימות מתקרב והחרדה אצל ביבי גדלה – האם יהדות התורה תתפצל? מבחינה אלקטורלית מדובר בהתאבדות עבורם, אבל כשמדובר בנושא כל כך חשוב, כמו האם התלמידים החרדים ידעו משהו שיעזור להם בעולם האמיתי, מותר גם להתאבד. בסופו של דבר הגיע המתווך האולטימטיבי והאיש שימכור הכל בשביל הכיסא והבטיח להם שלא רק יעזור להם להתאחד, אלא גם יעזור למדינת ישראל להתאבד בעידודם. השוואת תקציבי החינוך בלי דרישה ללימודי ליבה זו האצת ההתאבדות של מדינת ישראל, אבל לביבי כנראה לא איכפת. יש לו עניינים בוערים יותר, והוא גם ככה לא יהיה כאן כשהכל יקרוס. אף אחד לא יזכור לו את זה.

הפעם, עם זאת, יתכן שהוא דרך על מוקש. יחסי החרדים עם המדינה ודרישותיהם הכספיות הבלתי נגמרות (לעומת תרומתם המאוד קטנה לתוצר כמובן, לחילונים יש לא פחות דרישות) הם הבעיה העיקרית של הליכוד שמנסה לטשטש את העניין ככל האפשר. גם הפיכת גוש הימין ל”גוש האמוני” היא לא מגנט קולות גדול מהגוש השני, אלא להיפך. זה הנושא היחיד שבו הגושים לא הומוגניים לחלוטין ויש אפשרות להעביר בוחרים, לרוב לגוש החילוני. הוכחה לכך שמדובר במוקש התקבלה די מהר על ידי ניסיון ההלבנה של עמית סגל אתמול (אבל גם גנץ היה מבטיח את זה) והיום ע”י יקי אדמקר (ביבי הבטיח, אבל החרדים הם אלה שהחליטו).

הצרה היא שמנהיגי הגוש החילוני עסוקים נמרצות בליקוק לחרדים מתוך איזו הזיה להקים איתם ממשלה. מי שהתייצבו נגד המהלך הבזוי הזה הם שאשא-ביטון (שפישלה בגדול במו”מ עם המורים ולא שמה לב שהעומד בראש הרשימה שלה עסוק בחנופה לגפני), יועז הנדל (שלא יכנס לכנסת הבאה גם אם אחוז החסימה יהיה אפס) ונפתלי בנט (שהתעורר מהתרדמת לחמש דקות). לפיד לא אמר מילה, גנץ לא אמר מילה. ההזיות שלהם כבר מתחילות לדרוש התערבות רפואית.

היחיד שמתעסק באופן אובססיבי בנושא החרדים הוא ליברמן, אבל האמירות שלו בזמן האחרון משדרות קצת מצוקה. הוא מנסה להתקדם חזק מאוד לגוש הרל”ב עם אמירות בוטות מאוד נגד ביבי ושיטות התעמולה של הליכוד (האמירה של ליברמן היתה נכונה, אבל היתה מסוג הדברים שחושבים ולא אומרים, בטח כשמנהיג הגוש הוא בן לניצול שואה מפורסם). אם לפיד יתעורר סוף סוף מהתרדמת החרדית שהוא שרוי בה, הוא יוכל להשיג עוד כמה מנדטים על חשבון הליכוד ואולי גם להקים ממשלה בלי קמפיין הרשימה המשותפת שעושים על הראש שלו (גם ככה המצב שם אבוד אם בל”ד הצליחה לכפות על חד”ש להיות דובי לא-לא).

ולסיום, סאגת החיבור בין העבודה למרצ הופכת לקרב מכוער במיוחד של מיכאלי מול כל העולם. בפועל, מיכאלי צודקת. אין הצדקה לאיחוד בין העבודה למרצ. שתיהן מאוד יציבות בסקרים למרות הקניבליזציה של לפיד. אם הוא רוצה עוד מנדטים, שיתחיל לחפש באיזור החיוג של הליכודניקים החילונים.  אמנם כרגע ההבדל בין שתי המפלגות זעיר עד לא קיים, אבל איחוד של שני מנגנונים מסובכים כאלה דורש הרבה מאוד זמן וסבלנות. הגיע הזמן לשחרר את מיכאלי מהלחץ, להרגיע עם המאמרים ההיסטריים בעיתון הארץ ולהתחיל להפעיל לחץ על לפיד בנושא הרכבת הקלה בשבת וענייני דת ומדינה. קמפיין ממשלת האחדות החילונית של כחול לבן בספטמבר 2019 הצליח מעולה. הגיע הזמן לשחזר את ההישג ולא לזרוק לפח את המתנות שביבי, גפני ודרעי מחלקים בחינם.

יום טוב.
שלכם,
nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

התגובות של 2 למוקש ליבה
  • motior
    14/09/2022 ב17:44

    המצב לא נראה טוב עבור המרכז-שמאל לצערי

    הגב
    • nadavs
      28/09/2022 ב13:30

      נראה די מזעזע אפילו.
      nadavs

      הגב

להגיב על motiorבטל תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.