בוקר טוב לכולם!

לפני שלושה ימים כתבה ענת קם (כן, המרגלת) על עתירה לבג”צ בגלל שמשרד החינוך החליט לקיים מבחן מיון חוזר למחוננים בכיתה ו’ שיכלול גם את מי שאובחנו בכיתה ב’. העתירה כמובן כללה תיאורים אידיוטיים כמו “נזק ממשי לילדים” והטיעון הרגשי הקבוע “בחינה של ההשלכות הנפשיות”. בהמשך הכתבה אפשר לראות הוכחות רבות לכך שיש סיבה נהדרת לעתירה הזאת: הילדים שלהם לא מחוננים.

לפני ההורים, יש כאן כשל של משרד החינוך, אבל לזה אנחנו כבר רגילים. כמיטב המסורת של מי שהגיעה לכנסת על גבו של כחלון, גם שאשא-ביטון רוצה לחלק הטבות מוגבלות בהגרלה. אם יש מחסור בכיתות מחוננים, המהלך ההגיוני יהיה להגדיל את מספר כיתות המחוננים. אבל מכיוון שזה דורש מורים מוכשרים, ולפי התקן יש רק אחד כזה בכל בית ספר, נוצר מחסור. אפשר לפתור את המחסור הזה על ידי שכר דיפרנציאלי, אבל יפה בן דוד ורן ארז לא מרשים. במקום זה משגעים את התלמידים דרך ההורים. לפחות כאן זו לא הגרלה אקראית לגמרי. מצד שני, עם הזכיה של אורלי לוי במחיר למשתכן, יש סיכוי שגם שם לא היתה התפלגות אחידה במיוחד.

ועכשיו להורים. כמו כל האנשים שיש להם הכל, הם צריכים להתפאר במשהו שאין לאחרים כדי לשמור על הסטטוס החברתי. אצל אחד הילד מצמץ עוד ברחם, אצל אחר הילד ידע לקרוא חמש דקות לפני השכן ואצל המשקיענים במיוחד הילד “מחונן”. למה לא מחונן אלא “מחונן”? כי לפי הניסוחים שעולים מהכתבה, אני מוכן לשים הרבה כסף על כך שרוב ההורים בעתירה שלחו את ילדיהם למכוני הכנה למבחן המחוננים. כך הילדים הגבוליים מצליחים לשפר קצת את הטכניקה ולהיכנס. די דומה למכוני הכנה לפסיכומטרי (וכנראה עם אפקטיביות זהה), אבל עם משמעויות רק כסמל סטטוס. להכרה כמחונן בבית הספר אין שום השלכות מחוץ לבית הספר.

מעבר לרצון להגיד “הילד שלי מחונן”, הם מבינים שמערכת החינוך הציבורית היא פח אשפה שעדיף להתרחק ממנו כמה שיותר. ההכרה כמחונן נותנת לילד שלהם יום אחד בשבוע מחוץ לבית הספר, יום שבו הוא לא נחשף לאלימות, למורים חסרי כל יכולת ולניוון מוחי שני בעוצמתו רק לצה”ל. היום הזה מחוץ לבית הספר הוא כמו אוויר לנשימה.

מי שסובל ממש ממכוני ההכנה האלה הם המחוננים הגבוליים, אלה שנמצאים בתחתית ההגדרה של מחוננים ונופלים מתחתיה בגלל ילדים שעברו הדרכה מיוחדת לביצוע המבחן. המחוננים המוכשרים באמת, אלה שנמצאים בקצה העליון של הסקאלה, לא צריכים את ההכנות האלה ואף הורה שלהם לא מודאג מעוד מבחן בכיתה ו’.

היחס לתלמידים מצטיינים במערכת החינוך הוא חרפה מתמשכת שנובעת בעיקר מכך שלמורים אין מושג איך להתמודד איתם. כשמסתכלים על דרישות הקבלה להוראה ומבחני היכולת של המורים בישראל אפשר לראות שהמורים פשוט לא מבינים אותם. ההתייחסות המערכתית גם היא מזעזעת. תלמידים מתקשים מקבלים כיתות משלהם (עם סטיגמה חברתית לא נעימה, אבל אף אחד לא יודע את זה מחוץ לבית הספר). תלמידים מחוננים מקבלים יום אחד רחוק מהעונש של משרד החינוך ונאלצים ללמוד את החומר באיטיות משוועת (מבחינתם) ולראות את בני כיתתם שוברים את הראש על החומר הפשוט ביותר.

במקום לעתור לבג”צ ולסמן את ילדיהם כ”מחונני בג”צ”, יש להורי ה”מחוננים” דרך הרבה יותר טובה להתמודד עם ה”כישרון” של ילדיהם גם אם לא יעברו את המבחן של כיתה ו’ (למרות ההוצאה הכבדה על מכוני הכנה): להשאיר אותם בבית יום אחד בשבוע. בוחרים את אחד הימים המיותרים בשבוע בבית הספר (כלומר לבחור את המיותר ביותר מבין חמשת או ששת הימים המיותרים בבית הספר) ונותנים לילד להישאר בבית בתמורה לכך שילמד קורס כלשהו באינטרנט ויצבור ידע שימושי. אולי הם לא יוכלו להגיד “הילד שלי מחונן” כשהם משווים למי יש יותר גדול, אבל עם קצת מזל יוכלו לשמוע בגיל 18 (או 22) את המילים “תודה, היום החופשי הזה הציל אותי”. זו הציפיה המינימלית שלי מכל מי שדואג לרווחתם הנפשית של הילדים.

שתהיה לכולנו שנה מוצלחת עם נוכחות מינימלית של שאשא-ביטון.

יום טוב.
שלכם,
nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

צפה בתגובות

  • אני מאוד שמח שהילדים שלי כבר גמרו את בתי הספר... אבל הבן שלי אותר כמחונן עוד בכיתה ב והבת עברה מבחן מחוננים בכיתה ו (שניהם בלי הכנה כלשהי...) .
    ביסודי לבן היה נחמד יום בשבוע במרכז המחוננים אבל בחטיבה ובתיכון בהחלט הם ואנחנו היינו מרוצים מהיותם בכיתת מחוננים - זה שיפר להם מאוד את חווית בית הספר גם מבחינה חברתית (להיות בכיתה עם ילדים דומים להם) וגם מבחינה מקצועית (ללמוד תוכן מתקדם עם מורים טובים).

    אני מניח שאתה צודק בעניין העתירה...

    • אם הם עברו בלי שום הכנה, הם מחוננים באמת. לפי התגובות שלך על הבן שנמצא באוניברסיטה, אני מניח שהוא מנצל את יכולותיו היטב. :)
      nadavs

      • או לפחות משתדל... גם הבת סטודנטית - בתל אביב. תודה

  • אין לך מושג באיזו נקודה רגישה אתה פוגע בי פה.
    יתכן מאוד שהפוסט הזה היה נקודת השבירה שלי היום.
    אני משאירה את הילדים בבית ושתבוא הרווחה לקבל הסברים.
    בא לי שייפול טיל על משרד החינוך.

    • ממש מצטער לשמוע, מקווה שדברים הסתדרו ולא שלחו לך קב"ס...
      nadavs

שתף
    פורסם על ידי
    nadavs

    This website uses cookies.