פחדן נשאר פחדן

לילה טוב לכולם!

הבחירות נגמרו, המנדטים חולקו וביום שני הגיע מצעד הפחדנים לבית הנשיא. ההתחלה היתה די משעממת וכל מפלגה המליצה על מי שהיה ברור שתמליץ. החלק המעניין הגיע אצל המפלגות הקטנות יותר. ימינה המליצה על בנט, תקווה חדשה החליטה להימנע ובכך גרמה גם למשותפת להימנע. לפיד אולי פספס בכך שמרח את הזמן, אבל בנט וסער, אם הם לא עושים כאן תרגיל מדהים, הוכיחו פחדנות שלא תתואר. הפחד הענק מאותו “בייס” ימני שכולל, אם ממש ממש ממש מגזים, שמונה מנדטים ביום בהיר במיוחד גורם להם להיצמד לביבי כמו מגנט. אם באמת ירצו ללכת עם לפיד, הם צריכים לעשות את כל ההצגות בעולם כדי לראות שהם “ימנים על מלא אחי נשבע באמא”.

כדי שנזכה לראות מהו אותו ימין ישראלי גאה, קיבלנו את סאגת פרופ’ גולדרייך ויואב גלנט. למי שלא עוקב, פרופ’ גולדרייך הוא אחד המוחות המתמטיים הגדולים שמסתובבים כאן בארץ. ועדת פרס ישראל בחרה בו לקבל את הפרס השנה. מכיוון שגולדרייך חתום על פניה לפרלמנט הגרמני על ביטול ההכרה בתנועת החרם כאנטישמית, גלנט מסרב להעניק לו את הפרס. ועדת הפרס עתרה לבג”צ שהחליט, בתורו, לתת לגלנט זמן כדי לבדוק האם ישנן עוד התבטאויות של גולדרייך שלא עומדות בחוק החרם.

עם כל הכבוד לחוק החרם (שנועד לשמש נגד מחרימי התנחלויות מוצהרים), ההצהרה במעשיו של גלנט חמורה הרבה יותר ממכתב לא רלוונטי לפרלמנט הגרמני. יש כאן מסר ברור לכל מי שמספיק מוכשר ועמדתו לא מתיישרת עם השלטון – לך מפה. חפש מקום אחר. עכשיו זה הגיע לתחומי האקדמיה שמחזיקים את המדינה הזאת מעל המים. חשבתי שאחרי הטראומה של אביו של ביבי יבינו שכדאי להפסיק את הרדיפות האלה, אבל מסתבר שלא. כשחברות בינלאומיות יחשבו עוד פעם האם להגיע לכאן, יצווחו “אנטישמיות”.

לסיום, השבוע הסתכלתי על הפידבקים שקיבלתי מסטודנטים על הסמסטר הקודם וחשכו עיני. דירוגים מאוד נמוכים ומשוב אחד טקסטואלי כ”כ מעליב שלא האמנתי שאני קורא אותו. ניסיתי להבין מבין השורות מה קרה, אבל חוץ ממחשבה על השבועות הראשונים שהיו קצת קשים אני באמת לא מבין את המשוב הזה. התחושה הנוראית הזאת גרמה לי להרגיש פחות רע עם השאלה שכתבתי להם. מקווה שהסמסטר המצב יהיה טוב יותר.

יום טוב.
שלכם,
nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה