ליל הסגר

צהריים טובים לכולם!

אחרי חודש מרץ שכלל בערך 3,347 ימים, הגיע סוף סוף אפריל ואיתו החשש הגדול של מערכת הבריאות – פסח. למרות כל האזהרות והסיפורים שמופיעים בתקשורת מדי ערב, אלפי אנשים נסעו להורים ולבני משפחה אחרים ויבלו איתם את החג. כדאי מאוד שאותם אנשים יחגגו היטב, כי עצם הביקור עלול להיות הסיבה לכך שזה החג האחרון שיחגגו יחד. לא מדובר רק על חרדים, אלא ליצנים מכל המגזרים באוכלוסיה.

עדיין לא החלטתי איך אני מרגיש לגבי החרדים (האוכלוסיה החרדית. המנהיגים שזלזלו בהנחיות צריכים לשבת בכלא). מצד אחד, הם כלואים במערכת שדנה אותם לעוני ולא מכירים משהו אחר. מצד שני, חלקם כן מחוברים לכלי תקשורת ובחרו להתעלם מכל האזהרות כי הרב אמר. אחרי שבימי שגרה החילונים מתבקשים להעביר חלק מהונם למגזר, הם מתבקשים גם בימי חירום לתמוך במי שלא נשמע להנחיות וחלה. אחר כך, בשם הפוליטיקלי קורקט, נאלצנו להקשיב לכתבים החרדים מסבירים שהציבור החרדי מאוד ממושמע. הם כנראה פספסו את העובדה שהוא לא מקשיב למי שמנהל את מצב החירום (ובשגרה דואג לזלזל במי שמפרנס אותו).

הציבור החילוני חייב להתעורר מהר, כי תיכף באמת יהיה מאוחר יותר. הגיע הזמן להפנים שחרדים, כמו שאר בני האדם בעולם, מגיבים לסמכות העליונה ביותר – כסף. מי שלא נדרש לעבוד כדי לפרנס את ילדיו ותרבותו אומרת להביא הרבה ילדים – יביא הרבה ילדים. לא מדובר על קצבאות הילדים. זה הרבה כסף בסך הכל, אבל כסף קטן לכל משפחה. הכסף הגדול באמת נמצא במשרד החינוך ובסל הבריאות. הורים לא נדרשים לשלם באופן ישיר על חינוך ובריאות, ועבור מי שלא משלם מיסים מדובר בהטבה ענקית. תשלום, אפילו מינימלי (וללא פטורים), לכל ילד יוכל להעביר קצת מנטל המס שמוטל על כל האוכלוסיה לכיוון האוכלוסיה שצורכת את השירותים המדוברים, כלומר אוכלוסיית ההורים. הכי חשוב – לבטל את חובת הגיוס. התרומה הכי גדולה לכלא החרדי מגיעה מצה”ל.

את חג החירות השנה, באופן אירוני, נחגוג תחת איסור יציאה מהבית בצו חירום של הממשלה. הכנסת אמנם חזרה לעבוד, אבל ממשלת ישראל ממשיכה להוציא תקנות חירום במלוא המרץ ועוקפת את הכנסת. אין פרוטוקולים של הדיונים, אין לנו מושג אילו שיקולים נכנסים להחלטות והגרוע מכל – בהחלטה מיוצגים רק מיעוט מהמצביעים. בעקבות הפיצוץ הנוכחי במו”מ הקואליציוני די ברור שנמשיך לחטוף צווים על ימין ועל שמאל וכל מה שיצא מהכנסת הן כותרות מועדת הקורונה.

עם כל החדשות הטובות ממתקפת התעמולה של משרד הבריאות (“מקום ראשון בבדיקות בעולם”), אנחנו בדרך לקטסטרופה. לא בהכרח בגלל הוירוס (שהולך לעשות את יום העצמאות קצת פחות שמח, אבל מי שנסעו לבקר את המשפחה יוכלו לראות את גופות ההורים כותבות “ישראל היא המדינה הבטוחה בעולם” על הבמה בהר הרצל), אלא בגלל קבלת ההחלטות. אנחנו בדרך למיתון קשה מאוד. לא בגלל בועה פיננסית, אלא הגבלה יזומה של המשק עם קבלת החלטות שנשענת על שליפות מהשרוול ולא תוכנית. גם כשנחזור למצבנו הנורמלי נצטרך להמתין הרבה זמן עד להתאוששות מלאה. לשמחתי, כרגע הטכניון ממשיך לשלם, אבל אי אפשר לדעת מה יהיה בהמשך.

ולסיום, כמו כל משבר, נביאי הזעם של “האדם מחריב את הטבע” מצאו גם כאן סימנים לכך שהם צודקים (הם מהסוג שתמיד צודק). מבחינתם הוירוס הוא עונש על החזירות, הקפיטליזם, הזיהום והפלישה לטבע. הגדילו לעשות שני פוצים מרשות הטבע והגנים שטענו בערוץ 12 שכל זוג צריך להביא מקסימום שני ילדים. מגפה עולמית כמובן לא אומרת את כל זה. היא לא אומרת כלום. מגפות כאלה היו גם לפני מטוסי הנוסעים, לפני הקפיטליזם ולפני הדמוקרטיה. כדור הארץ לא כועס עלינו כי כדור הארץ הוא סלע חסר רגשות. גם לטבע אין רגשות ואין תוכנית. יש צירופי מקרים שאנחנו מתוכנתים לחפש בהם תבניות. אין בוירוס הנוכחי שום דבר שלא ראינו עד עכשיו.

לעומת רואי השחורות, אני מוצא סימנים יותר חיוביים במגפה הנוכחית. היא מראה לכולם שאפשר לעבוד מהבית במקצועות מסוימים והדרישה לנוכחות ושעות נוספות לפעמים מגוחכת. היא מראה שאין לנו יכולת לחיות כאן בלי להסתמך על אחרים ואולי כדאי לייבא תוצרת חקלאית גם בשגרה. היא מראה שמי שמוכן לתרחישים לא-בלתי-סבירים (כמו, נניח, מגפה עולמית) יכול לצאת מהם עם מעט נזק. למרבה הצער, יש סיכוי שבגלל שאנחנו בישראל כל הלקחים החשובים האלה ישכחו עם בוא החיסון.

חג שמח!
יום טוב.
שלכם,
nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה