האיש שפשוט לא רצה

צהריים טובים לכולם!

אז בסוף הוא נכנע. האיש שנכנס לפוליטיקה עם ההבטחה לשים את ישראל לפני הכל הוכיח שאצלו הכיסאות לפני הכל ושהוא שחקן הפוקר הגרוע ביותר שהיה כאן. תוך פחות מארבעה שבועות (עברו 27 ימים מהבחירות. זה הכל) גנץ הפר את כל הבטחות הבחירות שלו, מהקטנה ועד הגדולה. הלך עם המשותפת, זיגזג בפראות ובסוף נחת אצל ביבי, למרות שהתנאים היו לטובתו.

גנץ לוקה באותה בעיית תפיסה שיש לכל החדשים בפוליטיקה (גם לפיד סבל מזה קשות ב-2013): הכנסת חשובה לא פחות מהממשלה. כל שחקן חדש במגרש וכל מפלגה קיקיונית מדברים בקמפיין ללא הפסקה על מה יעשו כשיהיו בממשלה. כל מי שמגיש את שמו לועדת הבחירות שוכח ששמה המלא הוא ועדת הבחירות המרכזית לכנסת. אין בישראל בחירות לממשלה ובסופו של דבר מדיניות הממשלה צריכה לעבור אישור בכנסת. זו היתה הטעות של לפיד בקדנציה הראשונה – הוא תפס עמדות חשובות בממשלה, אבל הכנסת סירסה אותו.

התפיסה הזו תוביל את גנץ ישירות לאסון. אמנם בממשלה יהיה לו כוח דומה לזה של בלוק הימין, אבל בכנסת הוא במיעוט. כל מדיניות שירצה להעביר תדרוש הסכמה של חברי הבלוק שעמדתם ברוב הנושאים לא ממש דומה לדעתו. הכוח היחיד שיהיה לו הוא בקבלת החלטות בממשלה, וגם שם ידאגו החברים המנוסים בליכוד לעשות ממנו סמרטוט. בעוד שנה וחצי, אם יקרה הנס וביבי יעמוד במילתו, גנץ יהיה במיעוט בכנסת מול הממשלה שלו. הליכודניקים יעשו לו את המוות וחברי הבלוק כולם ינסו להעביר בכנסת החלטות מעל הראש שלו (ולמרות הגובה, גם יצליחו). זו תהיה קדנציה קצרה ואכזרית, אבל לגנץ לא איכפת. הוא יודע שזו הקדנציה האחרונה שלו, אלא אם יקרה לו נס.

ההתנהלות של חוסן לישראל גרמה אפילו ליאיר לפיד להיראות כגאון פוליטי. לפיד (יותר נכון שלח) אמר שצריך לנצל את הרוב בכנסת ולגשת למו”מ עם ביבי כשכל האקדחים כבר על השולחן. לא ניגשים למו”מ עם שקרן פתולוגי בלי עמדת כוח אחת, ופטיש היו”ר בידיו של גנץ (אחרי שגילה איך משתמשים בו) לא מספיק חזק כדי לאיים. הליכוד היה מנהל את המו”מ בלי בעיה גם תחת מאיר כהן כיו”ר הכנסת ומציע תנאים טובים יותר. בנט וליברמן כבר הוכיחן שביבי מבין רק איומים, אבל בגנציה התעקשו לתת לו יחס ג’נטלמני (גם הסוסים הטרויאנים האוזר והנדל די הרגו אותו).

נקודת האור היחידה שאפשר להתנחם בה היא הסילוק של אוחנה ממשרד המשפטים ואדלשטיין מכיסא יו”ר הכנסת. אמנם יהיה שם ליכודניק אחר, אבל אולי כזה שלא יהיה שפוט גדול של הממשלה. מצד הגנציה, אין הרבה תקווה לידע על שימוש נכון בכנסת. מכיוון שיהיו להם יותר שרים מח”כים, בונים שם על חוק נורווגי מרובע שיאפשר להם להכניס עוד חברי כנסת. הם פספסו את העובדה המצערת שארבעת המקומות הבאים ברשימת כחול לבן כוללים שני נציגים של יש עתיד, נציגה של תל”ם ורק נציגה אחת של חוסן לישראל. החוק הנורווגי המרובע שהם מציעים יגדיל את האופוזיציה.

בינתיים בטכניון שיעורי הזום ממשיכים במלוא המרץ והסטודנטים מציפים אותי בשאלות שנובעות מעיגול מספרים. לפחות נראה שיש פחות עבודה ממה שהיתה בתקופה בה המתרגלים בדקו כמה מאות תרגילים באופן מדגמי. מי אמר שאין יתרונות למגפה עולמית.

יום טוב.
שלכם,
nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה