X

הצטלבות מאורעות

בוקר טוב לכולם!

היום, באורח פלא, מצטלבים שני מאורעות נדירים. הראשון הוא ה-29 בפברואר שחוזר כמעט כל ארבע שנים. השני הוא יום שבת שלפני בחירות לכנסת (שאמור לחזור כל ארבע שנים), היום שבו קוראי הבלוג שלא צופים בשידורי התעמולה (כל הקוראים) יכולים לראות מה הם פספסו ולקנא עד עמקי נשמתם. בניגוד לספטמבר, המיחזור הפעם היה קל מאוד (ובאופן משעשע, במפלגה שוחרת איכות סביבה). נראה שכולם ממש יצאו מגדרם כדי לחדש. חבל שאף אחד לא הכניס גלידות בשביל הפעם השלישית.

החזון (י) – ציון אלון עומד בראש מפלגה שנשמעת קפיטליסטית, אבל לראשיה אין כסף לאנימציה מורכבת יותר מפאוורפוינט של כיתה ד’. מתלונן שכולם יקחו את הכסף ויעשו מה שהם רוצים כמיטב החזון הסוציאליסטי של ישראל. ככה זה נראה כשהחזון מתנגש במציאות.

אני ואתה – מפלגת העם הישראלית (כן) – אלון גלעדי שוב הלך לעמוד בשדות לצילומים מזעזעים, חלקם עם הפשע הסלולרי של צילום אנכי. אני מבין שהוא רוצה להפריד את המדינה מההון, אבל אפשר לעשות את זה גם בלי מיליוני זבובים בפריים.

עוצמה ליברלית-כלכלית (ז) – המפלגה של פורשי זהות הצליחה לעשות סרטונים יותר מגוחכים מאלה של זהות. הסבתא שתוהה מה יהיה עם העצמאיים (ומואשמת בקריסת הביטוח הלאומי הקרבה) משחקת יותר טוב מהליצן שיושב לידה ומתמודד לכנסת. כנ”ל לגבי הכלבים המתחלפים שקפצו שוב לביקור מהבחירות בספטמבר. כל הכבוד להם על הגחכת הליברליזם, בגלל מקרים כאלה אני בוכה בכל פעם שאני מאחורי הפרגוד.

דעם (ץ) – המפלגה הירוקה שהולכת עם העקרונות עד הסוף. תשדיר זהה לזה של אפריל וספטמבר, עם אותה הצגה של אנרגיה גרעינית כמזהמת את האוויר. כל הכבוד להם על הפחתת טביעת הרגל הפחמנית. לא מובן מאליו לראות מפלגה שאנשיה נותנים דוגמה אישית.

הגוש התנ”כי (יק) – דניס ליפקין חוזר להצטלם על רקע הכנסת ולהבטיח שיתוף פעולה בין הנוצרים והיהודים הדתיים. מגיע גם לו כל הכבוד על ההתמדה, לא פשוט להתעודד מקולות הדמנטיים שמתבלבלים בינו לבין מפלגה אמיתית.

ישראליסט (ק) – עינת קולמן וחבריה למפלגה (כמו אח של דודו טופז) רוצים דברים טובים, כמו ללכת עם הלב ולעזור לאנשים. ביחד עם השיר המעצבן “אני ישראליסט, אני ישראליסט” הם יובילו את המפלגה להישג חסר תקדים של מעט מאוד קולות.

הלב היהודי (כ) – אלי יוסף בעל הלב היהודי נלחם במכירת נשק למשטרים רצחניים. הוא מצטלם באופן אנכי, מספר סיפורי זוועה מאפריקה ובטוח שהוא זה שיביא את הסוף למכירת הנשק הזאת. למרבה הצער, זה כנראה לא יקרה.

משפט צדק (קץ) – כל מערכת בחירות צריכה רשימה של פסיכים. בפעם הקודמת נהנינו מנעם, הפעם קיבלנו נעם על סטרודיאים בראשות לריסה טרימבובלר (סליחה, דוקטור לריסה עמיר). בלי בושה, תוך ניצול זמן האוויר החינמי וחובת השידור, עמדו בפנינו לריסה טרימבובלר, גאולה עמיר ועוד פגועת ראש כלשהי וסיפרו לנו שיגאל עמיר לא רצח את רבין ומוחזק בתנאים קשים, אבל מחזיק ברוך השם. חייבים להקים ממשלה עכשיו, אחרת אין לדעת לאן נגיע.

מנהיגות חברתית (יר) – הבחירה היא שלי, ראש ממשלתי. אילן משיחא מנהיג אמיתייייייייייייייייי! המלך של הבחירות מתמודד גם הפעם ומנצל באופן מוצלח את שחרור האות ר של מרצ (השם שלו הוא אילן משיחא יר-זנבר. באמת). התוכן של התשדיר לא מעניין, כי הוא זהה לכל שאר התשדירים שלו (בעד הטוב ונגד הרע). מצד שני, השיר הזה הוא הברקה ענקית. זה לא יעזור לו להימנע מאחד המקומות האחרונים בתוצאות, אבל נותן לנו את התקווה שהוא יתמודד גם בבחירות לכנסת ה-24.

מתקדמת (נק) – מי שטוען שהחרדים רוצים להזיז אותנו לאחור כנראה לא צפה בתשדירי המפלגה הזאת. אחרי שהראו מקומות עתיקים והמון דגים, אחד מחברי המפלגה פתח בשיעור היסטוריה והסביר שהערבים הנוצרים הם בכלל לא ערבים ולא ארמים, אלא עברים ועליהם לקבל את העובדה הזאת. בנוסף, מלבד העובדה שעלינו להחזיר את הכתב העברי הקדום, רומז לנו הלוגו בסוף התשדיר לשאוף לארץ ישראל השלמה. הרעיונות האלה כל כך מתקדמים עד שלא ברור אם יקבלו אותם לפני הבחירות לכנסת ה-5780.

קול הנשים (נ) – מפלגה שלפי שמה אפשר להבין די בקלות שתומכת בנשים. מפארים את שרה אימנו, מראים נשים מכל המגזרים ודורשים ייצוג גבוה יותר של נשים בכנסת. ספוילר: הן לא יעברו את אחוז החסימה.

סדר חדש (קך) – עורך הדין אביטל אופק שוב מנסה לשנות את שיטת הבחירות. אחרי שסיפר את קורות חייו בתחילת התשדיר, פירט את תוכניתו לבחירות איזוריות ובחירה ישירה של ראש הממשלה. זה לא רעיון מוצלח במיוחד, אבל למרבה המזל אין אפשרות לתגובה מיידית על שידורי התעמולה.

פעולה לישראל (זך) – דוד נאוי שוב מנסה להשיג פיצויים ליוצאי ארצות ערב והאיסלאם. כדי לעשות זאת, הוא יושב במרתף, מנסה לא להסתכל למצלמה ונראה כאילו הוא מחפש דרך מילוט. מאחוריו יש קיר מטונף. זו לא מפלגה, זו קריאה לעזרה. כדאי שמישהו ילך לחלץ את נאוי לפני הבחירות כדי שיוכל לקבל לפחות קול אחד.

הפיראטים (ףז) – לשם שינוי, הפעם הפיראטים ניסו לעשות רושם טיפה יותר רציני והסבירו קצת את המצע שלהם. כמובן שהם עדיין נלקחים כבדיחה, במיוחד עם התשדירים מעוררי האפילפסיה שלהם (שהם כלום לעומת סרט האימה של שעון החול). אפילו מחזרו קצת את הכינוי שלהם מבחירות ספטמבר. הבעיה היחידה שהם מציעים היא הצבעה באינטרנט. זו קטסטרופה בכל קנה מידה.

אדום לבן (יז) – עמי פינשטיין עומד קרוב מדי מול מצלמה ומנסה להסביר למה צריך לגליזציה תוך הדגמה מושלמת של נזקי הסמים. האיש לא איתנו. כמו הליברליזם, גם כאן אנשים הזויים עושים נזק למטרה ראויה.

קמ”ה (ני) – נשות אמבש (חוץ מאחת שתקופת הקלון שלה הסתיימה יומיים אחרי הגשת הרשימות) חוזרות לשנות את בית המשפט עם עוולות וחטיפת ילדים. התשדירים האלה הם נכס ענק למרכז לנפגעי כתות ונזק אדיר למיקרוסופט ולעיניים של הצופים – אם זה כל מה שאפשר לעשות בפאוורפוינט, אולי כדאי לבחור משהו אחר.

איחוד הברית והשותפות (ינ) – בשארה שיליאן חוזר להפוך את ישראל למעצמה ימית, אך למרבה הצער ללא תשדירים. אולי נזכה היום בסט האחרון?

כבוד האדם (יף) – יבגני פוגץ’ מחפש עבודה ומספר את קורות חייו. נשוי עם ילדים, גר בנתניה, רוצה לעשות דברים טובים. בהתחלה הצטלם על רקע גרדייאנט צבע חסר משמעות, לאחר מכן הוסיף שם את הכותל וספרי קודש. בתשדירים האחרונים החליט שהגיע הזמן לדחוף את כל הפרצוף לתוך המצלמה כך שרואים בקושי את הרקע. בטלוויזיות 4K אפשר ממש לראות לו את כבוד האדם.

שמע (קי) – נפתלי גולדמן רוצה להחזיר אותנו לימים היהודיים הטובים ולהילם במנהיגים שהרסו את המסורת. המנהיגים היום הם ערב רב וצריך לשנות את זה. מזל שיש את מפלגת שמע בראשות נפתלי גולדמן והדגל.

הכח להשפיע (נז) – כל מסכני החברה מספרים את סיפורם עם הכותרת “אני עני ישראלי” (כשברקע מנוגן השיר “אני תמיד נשאר אני”). אחד נדפק מהביטוח הלאומי, השניה סטודנטית שנה שניה שחוששת לגורלה הכלכלי, אחד נדפק בהליך גירושין (והציג לצידו אדם שתלה את עצמו עד שהשופט הנדל הורה להסתיר את הזוועה). ככל הנראה גם הם יראו את השבעת הכנסת בטלוויזיה. מקווה שאף אחד לא יתלה את עצמו על הדרך.

עוצמה יהודית (נץ) – התשדירים הכי טובים מכל האחרים, לדעתי. בן גביר הוא אדם מאוד משכנע. קודם כל, הסלוגן שלו “עוצמה יהודית או בחירות בפעם הרביעית” לא רע (ולא נכון). מעבר לכך, בן גביר יודע להעביר נקודה בצורה מאוד מעניינת ולהסביר עד כמה הוא צדיק שפועל למען החברה למרות שהוא יכול לעשות לביתו. הצילום שלו בתוך אולם השופטת פרידמן-פלדמן הוא מסר ברור למערכת המשפט ולבוחרים. למרבה המזל גם הוא יראה את השבעת הכנסת מהבית, אבל את יחידת המימון הוא יקבל בהחלט.

ישראל ביתנו (ל) – החליטו ללכת פול גז נגד החרדים. אילת היא לא אלעד, ביבי-גנץ יחלקו את ישראל לחרדים ועדיף שר בריאות רופא ולא רב. קצת מזכיר את שינוי של 2003, אבל הרבה יותר גס מטומי לפיד (שזה חתיכת הישג). באופן משעשע, הוא עוד מנסה לקבל נקודות בתור שר ביטחון עם מחמאות מתושבי הדרום. נראה היום אם התשדיר הזה יחזיק יותר מ-48 שעות.

ימינה (טב) – החליטו להמשיך את הקו של נפתלי בנט ולהיות סופר-מביכים. התשדיר הכי מעניין הוא הפארודיה על סרטון “טוסטר משולשים” (שהוא בתורו פארודיה על הפרסומות של מחסני חשמל) והשיר “חוזרות הביתה, בוחרות ימינה” המאוד קליט. משם עברו לבנט מספר על השותפות המדהימה של הציונות הדתית בהנהגה ולבסוף לקטסטרופה האמיתית – סרטון נהג המונית. רואים בו נהג מונית משדר את הנסיעה בלייב ומדבר על תוכנית המאה עם רמיזות לביבי. בסוף עולה למונית איילת שקד ומנסה להיות שחקנית וחמור מכך, לספר בדיחה (“מה זה טב? טודו בום”). מישהו החליט לעשות להם את סרטון היונים פעם נוספת.

יהדות התורה (ג) – הולכים על קמפיין אנטי ליברמן מובהק לציבור החילוני. מראים עולה מרוסיה שהרטוריקה של ליברמן מזכירה לה את האנטישמיות ברוסיה ובגלל זה מצביעה ליהדות התורה (מאוד אמין), ניצול שואה שמודה לגפני על העזרה בועדת הכספים ולבסוף חוזרים למסורת – סרטונים (חלקם ממוחזרים) על שבת המלכה.

ש”ס (שס) – מצד אחד מחבקים את ביבי למוות, מצד שני מנסים לפנות למסורתיים. הקטע של בגין מתובל בנגינת התקווה בליווי דרבוקות (הם גאונים) והקטע של השבת הרועשת של החילונים מול השבת השקטה של ש”ס פונה בדיוק למצביעים הנכונים. מעניין אם זה יעזור להם להגיע למנדט העשירי.

העבודה-גשר-מרצ (אמת) – כזו עבודה מביכה לא נראתה הרבה זמן. שלישיית פליא”ה (פרץ-לוי אבוקסיס-הורוביץ) מביכים את עצמם בכל דרך אפשרית עם סרטון הגב-אל-גב, האנימציות המגוחכות והחזרה המטמטמת על “תלכו עם האמת שלכם”. הם כנראה לא מבינים את הפשרות שאנשים עושים כדי לגעת בפתק אמת בבחירות האלה ומניחים שאפשר לזלזל בבוחרים בלי השלכות. גם האמנים שתומכים בהם לא יעזרו במצב הזה. והכי חשוב – באות פ’ במילה קלפי יש דגש. אני מדמם מהאוזניים בכל פעם שהם מתעלמים ממנו.

הרשימה המשותפת (ודעם) – הלכו בשני כיוונים מעניינים בתשדירים. האחד הוא למגזר הערבי, עם הקלטות נגד האוכלוסיה הערבית. השני הוא ניסיון לפנות למצביעי מרצ עם ניכוס המושג “שמאל”. יכול להיות שזה יהיה אפקטיבי, נראה ביום שני.

הליכוד (מחל) – כמיטב המסורת, מתבלים קצת ירידות על גנץ (כולל הקטע של הסלולרי שהחליק לו מהידיים. אני מודה שזה גרם לי לפרוץ בצחוק) והערצה בלתי נגמרת לנתניהו. מגיעים אפילו לשלב שבו כתוב “ישראל בראשות נתניהו” (שכחו כנראה שראש הממשלה הוא לא ראש המדינה). אחרי ההצלחה של מאור אדרי באפריל (ולמרות הכישלון של השורה “אין הזדמנויות שניות”) הלכו על שיר חדש של אריאל זילבר עם השורה המופתית “בנימין ידיד השם”. מדובר בשיר קליט במיוחד עם מסר בעייתי במיוחד (וחשיפת סודות כמו ערוצים חשאיים). חבל שבבחירות לשם יש קול אחד בדיוק כמו כולם.

כחול לבן (פה) – התשדירים שלהם מחולקים לשלושה: מעוררי ההשראה (בני גנץ רץ), האפקטיביים (אלה שדורכים לביבי על היבלות עם המשפט) והמביכים בטירוף (ענייני מערכת הבריאות והחינוך). להציג דיסק כשאומרים את האותיות CD של ה-OECD זה מביך. מאוד. הקמפיין שלהם באופן כללי היה מזעזע ואת התוצאות רואים בסקרים. אם לא יכריזו היום שיתנו גם לגבי אשכנזי הזדמנות להרכיב ממשלה, יקבלו תוצאה גרועה יותר מזו של ספטמבר.

גם הפעם אצביע בבכי גדול לאחת הרשימות הנוראיות שמתמודדות וגם הפעם אספור את הקולות ואצפה במדגם באיחור של יום. במפלגת העבודה החליטו להיות ליצנים ולתת לי בסוף חצי יום במקום יום שלם (ועוד בבוקר, אבל זה הוחלף לערב), אבל נסתדר גם עם זה. מעניין אם אנשים בהתנחלות יזכרו אותי אחרי שהסתפרתי והאם אב הבית במקום ילך שוב לקנות לנו ארטיקים. אם קיבלנו גלידה כבר בפעם השניה, בפעם השלישית אני מצפה לסטייקים.

לכו להצביע!
יום טוב.
שלכם,
nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

צפה בתגובות (2)

  • קצת חבל שאני לא רואה את התשדירים, אבל נראה שעשית לי הרבה השלמות - אז תודה רבה :-)

    • זה בסדר, אין באמת צורך שמישהו יראה את התשדירים האלה...
      nadavs

פוסטים קשורים