X

רצים לשום מקום

צהריים טובים לכולם!

אחרי שבועות מותחים שבהם לא הצליח נתניהו להרכיב ממשלה וגרר את כולם לבחירות, התברר שהוא מתקשה גם בהרכבת ממשלת מעבר. כל מה שדרוש לו הוא אישור בממשלה, אבל נדרשו כמעט שלושה שבועות בשביל למנות את סמוטריץ’ ופרץ למשרדי התחבורה והחינוך. למרבה המבוכה, אתרי וערוצי החדשות התמלאו בכתבות וראיונות על חזונם המופלא של השרים. סמוטריץ’, למשל, רוצה להשתמש ביומיים שלו במשרד כדי לקדם את הסיפוח באמצעות פיתוח התחבורה ביהודה ושומרון. הוא כנראה שכח שבממשלת מעבר הוא בקושי יכול לשנות את הגוון של הנייר של רישיון הרכב ושבניית תשתיות בישראל (ובכלל) זה תהליך די ארוך. אם איכשהו הוא יגרד את הסמכות להחלטה כזאת, כבישים יתחילו להיסלל ב-2024. אולי בנושא שדה דב הוא יצליח להזיז משהו, אבל גם זה בספק.

רפי פרץ בכלל התחרפן סופית וסיפר על חזונו למערכת החינוך שכולל בעיקר את הגברת הייעוד המקורי של המערכת – גיוס לצה”ל. מסתבר שאם נותנים לתא”ל לשעבר לחשוב על חינוך, כל מה שיוצא לו זה “צה”ל”. כמובן שחשוב לו גם להגביר את המודעות ליהדות עם המטרה של “תנ”ך לכל ילד” (זה לא קיים? זכור לי שקיבלתי תנ”ך מתישהו ב-12 השנים בבית הספר). בתור מישהו שהולך לכהן מקסימום חמישה חודשים בתפקיד, מתוכם חודשיים של החופש הגדול, לא ברור לי מאיפה כל ההתלהבות (או החרדה) מהמינוי. כל התפקיד שלו מסתכם בלספוג את איומי השביתה של סוף אוגוסט ולחייך יפה באחד בספטמבר.

המינוי המעניין יותר הוא אוחנה, בעיקר בגלל הסיכוי שהמינוי ישמר לאחר הבחירות. אחרי שמילא בנאמנות את תפקיד הלקקן הראשי באולפנים, הגיע זמנו לעשות אותו דבר במשרד המשפטים. אמנם המינוי לא מביך (בטח לא ברמת מירי רגב בכל משרד שהוא), אבל לא נדרש יותר מדי זמן כדי לחלץ ממנו אמירה פרובוקטיבית ולהבהיר שתפקידו הוא להגן על נתניהו. הוא אפילו המציא אמירה חדשה, פסיקות בג”צ שדגל שחור מתנוסס מעליהן. נראה שעכשיו כל אחד יוכל לפרש לפי רצונו את פסיקות בית המשפט ולהחלט האם יש פוטנציאל כלשהו שמישהו ישלם עליהן בנפשו. נראה שבמקום פסקת ההתגברות עברו לפסקת ההתעלמות.

מי שניסה בינתיים להעיר קצת את מערכת הבחירות המנומנמת הזאת הוא ליברמן שהולך אול-אין על העניין החרדי. הוא זיהה יפה מאוד את עניין ההדתה שמפריע לציבור גדול ואת התיאבון החרדי ההולך וגדל (כנראה שפעם בעשר-עשרים שנה המפלגות החרדיות צריכות לקבל מכה, לרדת לקרקע ולהתאפס משם) שהוא מוקש ענק בימין. אחרי שביבי שרף את כל השמאל (או מי שהוא מכנה שמאל) מבחינת ישיבה בממשלה איתו, הוא נתקע עם שותפיו הטבעיים שלא תמיד חביבים על מצביעי הליכוד.

זה אולי נשמע נחמד, אבל יגרום לכמה אפקטים. הראשון הוא ריסוק מוחלט של העבודה ומרצ בתקווה שכחול-לבן יהיו המפלגה הגדולה ויקבלו את ראשות הממשלה. אם שתי המפלגות לא יתאחדו, הן לא יהיו בכנסת. האיחוד לא יביא מנדטים, אבל בתקווה יבריח פחות ממה שצריך כדי להפיל את האיחוד הזה מתחת לאחוז החסימה (לא סביר שהמצביעים יברחו לאיחוד מפלגות הימין). אם שתי חבורות המטומטמים של מרצ והעבודה לא יתאחדו, ליברמן ימשיך לפנטז על כפיית ממשלת אחדות. בינתיים לפחות ביטלו את משאל המתפקדים האידיוטי והוחלט ללכת לפריימריז. לפי רשימת המועמדים הנוכחית, אשאר בבית עוד שבועיים. לא מוכן שהאצבע שלי תיגע בפרץ, שמולי או שפיר על אף מסך.

בימין הדתי כבר מדברים על איחוד מלא של כל חמש המפלגות. אין לי מושג איך חמשת האגואים האלה יכולים להסתדר ברשימה אחת, בייחוד אחרי שראינו איך סמוטריץ’ ופרץ, שאפילו מיקרוסקופ לא יבחין בהבדלים בין שניהם, רבים בלי סוף. מעניין במיוחד יהיה לראות את ההצדקה של פייגלין לישיבה עם הבית היהודי, האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית, שלוש מפלגות שהקרבה שלהן לליברליזם דומה לזו של יהדות התורה וש”ס.

ולסיום, אחרי בערך אינסוף תיקונים, המאמר שכתבתי יחד עם המנחה נשלח סוף סוף. בשבועות הקרובים נקבל את התיקונים הדרושים כדי לפרסם אותו ולאחר שנבצע אותם יש סיכוי שהוא אכן יפורסם. לשמחתי יש עוד כמה פרויקטים בדרך לסיום, כך שאולי יהיו עוד כמה מאמרים בזמן הקרוב. גם בקורס שאני מתרגל כבר רואים את הסוף, עם שיעור אחד אחרון שיהיה בשבוע הבא. הסטודנטים כבר בלחץ, אבל אם יהיו טובים במבחן כמו שהם בכיתה, אין להם יותר מדי ממה לדאוג.

יום טוב.
שלכם,
nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

צפה בתגובות (3)

  • מפלגות הימין די שמרניות בתחום הכלכלי (לפחות בנט ודוגמתו). בעניין הפרדת דת ממדינה, יש בציבור הדתי לאומי ויכוח נוקב. זה מתחלק פחות או יותר חצי חצי וזו באמת סוגיה שתהיה קשה מאוד לגישור.
    בכל מקרה אני תמיד אעדיף מפלגה ליברלית כלכלית שמלמדת הדתה בבתי ספר, כמו שאעדיף מפלגה ליברלית כלכלית שהיא שמאל מדיני (המפלגה הליברלית החדשה שמתה לפני שנולדה), מאשר מפלגה סוציאליסטית או סתם נסחטת למוות ע"י קבוצות אינטרסים עם אידאולוגיה ליברלית חברתית או מצע ימני מדיני.

    • הבית היהודי, האיחוד הלאומי ועוצמה יהודית לא שמרניות בתחום הכלכלי. השתיים הראשונות מגזריות מאוד (כמו יהדות התורה של הציונות הדתית) ומהשלישית לא שמעתי בשורה כלכלית משמעותית כלשהי (מתמקדים בעיקר בנושא ניהול הסכסוך). בימין החדש אכן יש קולות של ליברליזם כלכלי.

      האיחוד המדובר, בהנחה שיכניס פחות או יותר אותו מספר מנדטים כמו שהיה אמור להכניס באפריל (11, וככל הנראה מדובר במקסימום), יכניס אולי שני נציגים של זהות ושניים מהימין החדש. מדובר בשני נציגים מובהקים של ליברליזם כלכלי ושני נציגים של "ליברליזם כלכלי כשזה מסתדר לי יפה". הרשי לי לנחש שיהיה מדובר במפלגה שנסחטת למוות ע"י קבוצות אינטרסים עם מצע ימני מדיני.

      nadavs

      • אני לא מספיק בקיאה בדרישות המגזריות הכלכליות של הבית היהודי והאיחוד הלאומי אז אצטרך להאמין לך.
        כשבנט היה שר הכלכלה הוא בהחלט פעל רבות לפיחת המשק לתחרות. זה אני יודעת במקרה ממקור ראשון כי בזמנו ניהלתי יבוא של חברת מזון גדולה וראיתי את התמורות המבורכות במשרד הכלכלה.
        בכנסת האחרונה הוא היה שר החינוך ולא ציפיתי ממנו לבשורות כלכליות.
        בכלל, מבנט אני לא מצפה לכלום. אני יותר בונה על שקד.

        תוכל להסביר איך סוחטים עם מצע ימני מדיני? במכונה שלי אין את התוכנית הזו.