להרגיש כמו ביבי

ערב טוב לכולם!

נראה שערוץ עשר (או 14, או מה שזה לא יהיה עכשיו) החליטו שהם רוצים להרגיש כמו ביבי בימים שהם היו בסכנת סגירה. בתחילת החודש הודיעו על סגירתו הקרבה של ישראבלוג, הביאו לשליחת מיילים על פוסטים חדשים מבלוגים שכבר שכחתי שנרשמתי כמנוי אצלם ולבסוף, ביום האחרון, החליטו שבסוף דוחים את הסגירה. ככל הנראה מדובר על העברה של האתר לגורמים אחרים שימשיכו להפעיל אותו. עם כל השמחה על כך, אני לא מתכוון לחזור לכתוב שם. ראשית, כבר טרחתי ועברתי לפה. שנית, אני לא מוכן לעבור שוב את ההתעסקות עם גיבוי והעברה לפורמט קריא כשהאתר יהיה שוב בסכנת סגירה (והוא יהיה, אכסון אתרים לא בא בחינם). הקוד שלו ישן מאוד ויהיה קשה להפוך אותו למודרני בהתנדבות ועוד לשמור על זה. אני מאחל הרבה הצלחה למי שלוקח על עצמו את הפרויקט הזה ומודה להם על כך שהם שומרים על הנכס הוירטואלי המדהים הזה, אבל בינתיים אשאר כאן, במקום בטוח שאפשר לעבור ממנו בקלות אם יסגר.

הרחק משרתי נענע, אי שם בירושלים, החליטה האופוזיציה ליצור מיצג מרהיב של כלום. במשך כמה עשרות שעות עלו מיטב הנואמים של הכנסת ובלבלו את מוחותינו לדעת על חוק ההמלצות. בעקבות כך הוכח שבארץ אוהבים להעתיק מסורות אמריקאיות גם בלי מטרה אמיתית. מדובר כמובן על הפיליבסטר המיותר שהם ערכו על חוק ההמלצות. כל מי שעיניו בראשו רואה שהחוק בעייתי מבחינת העיתוי שבו הוא עולה להצבעה (בלי קשר לתוכנו, שעליו אפשר לדון בזמן אחר). האופוזיציה הישראלית החליטה שלדבר על זה עד שכולם יצאו מדעתם זה רעיון מעולה ורק כך יעצרו את החוק הזה. כמובן שהוא עבר. לפיליבסטר בישראל אין שום משמעות אם אין דדליין שעד אליו צריך להעביר את החוק ולא זכור לי שנקבעו בחירות בקרוב.

גם בחיפה התחילו לזוז סוף סוף ושלחו לי מייל. המייל היה אינפורמטיבי במיוחד ובירך אותי לרגל קבלתי לבית הספר ללימודי מוסמכים בטכניון. לבסוף נאמר שם שמכתב מפורט עם תנאי הקבלה ישלח אלי בדואר. לא הבנתי, אם כבר התקבלתי, אילו תנאי קבלה עוד נותרו? כנראה שאיאלץ להמתין במתח לדואר ישראל.

גם הארגון לקראת האירוע בפראג מתקרב לסופו. אחרי הטיסות הוזמן גם מלון ולמרות כמה בעיות שהיו בהתחלה (המלון היה זמין רק לתאריכים שבהם ההורים אמורים להיות בפראג, אבל לא לתאריכים שלנו. זה השתנה היום) הכל הסתדר וכעת נשאר רק עניין המסמכים. תמצית הרישום שלי ממשרד הפנים הגיעה ואישרה שאני אכן רווק. איזה מזל.

ולסיום, היום ה-31 בדצמבר, כלומר צריך ללכת לאכול במקום כלשהו מחוץ לבית. הפעם נבחרה אחת המסעדות בעיר התחתית בחיפה שתארח אותנו לקראת מעבר השנה. בסך הכל 2017 היתה שנה נהדרת עבורי. קיבלתי את התארים שעבדתי עליהם יותר מארבע שנים, ביקרתי בארץ שהג’ינג’י המשוגע רוצה להפוך שוב לגדולה ועברתי שיעור חשוב מאוד על סידור פחמן בתוך זהב. ב-2018 לא צפויה קניה של פחמן נוסף, אבל אולי אחקור אותו במסגרת לימודי התואר השני.

יום טוב.
שלכם,
nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה