ערב טוב לכולם!


אחרי שנה מורטת עצבים, בעוד כמה שעות יגמר סופית העונש שנגזר עלי לפני שנה בעקבות מה ששוטר תנועה טען שהיא “מהירות מופרזת” וכך ישאר רק החלק המציק אך פחות שולל רישיון של נקודות שלמחיקתן אצטרך לחכות במתח בלתי נסבל עוד שנה שלמה. החוויה כולה לימדה אותי שיעור מאוד חשוב – תמיד להשתמש בוייז, אין לי יכולת לראות מעבר לגבעות.


הרחק מבית המשפט בעכו, אי שם בטכניון, התקיימה הפגישה עם המנחה. בסך הכל הפגישה היתה חיובית ביותר וגיליתי בה איך אוכל להסתדר במהלך התואר למרות התוכנית למעבר למרכז הארץ. בנוסף, קיבלתי רשימה של נושאים אפשריים למחקר ומתישהו בשבוע הבא יגיעו נושאים יותר מפורטים, אחרי שיגיעו תוצאות התקצוב לשנה הקרובה (מה לעשות, מדענים גם צריכים לאכול).


בנוסף, דיברנו גם על נושא המסלול המיוחד לדוקטורט. אחרי שיחות מרובות עם המזכירות בכל המסלולים האפשריים הגענו שנינו למסקנה שניסיון להירשם למסלול המיוחד יהיה סיוט ביורוקרטי שעדיף להימנע ממנו. עם זאת, סיכמנו שידוע שהכיוון הוא דוקטורט ולכן מראש הנושא יתאים למחקר מעמיק יותר שאפשר לעבור איתו ישירות בלי להסתבך יותר מדי.


בימים לאחר מכן הרמתי טלפון למזכירות המסלולים הרלוונטיים, אנרגיה וחומרים, על מנת לברר איפה יהיה לי יותר קל לסיים את התואר, כלומר איפה משלמים מלגה גבוהה יותר. התברר שבמסלול אנרגיה משלמים חמש מנות בסמסטר הראשון ושש בכל השאר ואילו בחומרים, בעקבות הציונים בתואר הראשון, ישלמו לי שש מנות לאורך כל התואר. מכיוון שבחומרים יש את הבונוסים הקטנים של אפשרות לתרגל (עוד כסף) ולקבל פרסים (עוד יותר כסף), התחרות הוכרעה בנוקאווט לחומרים.


מעבר להכרעה הזו, המזכירה של חומרים פתאום לא גילתה התנגדות אגרסיבית כל כך למסלול המיוחד ואפילו טענה שזה אפשרי. אני תלשתי את שערותי בעצבים, אבל החלטתי לברר את העניין יותר לעומק. קיבלתי מספר טלפון ממישהו שעשה את המסלול הזה וסיפר שבסופו של דבר מי שמחליט על קבלה הן לא המזכירות, אבל הן חוששות משינויים (כמו למשל סטודנט שמגלה שהמחקר לא בשבילו ומשנה מסלול). כלומר אני צריך לברר עם עצמי האם אני מוכן לקבל כזו התחייבות ארוכה ולעמוד בה. אני חושב שכן. עכשיו צריך לקבל נושאים סופיים מהמנחה, לקבל המלצות ולהירשם. אולי אצליח להיות הסטודנט הראשון במסלול המיוחד בחומרים.


בנושא אחר, חמש שנים אחרי הטיול בארצות הברית ובזמן שפייסבוק מתעלל בי עם תמונות מארה”ב תחת On This Day החלטתי שנמאס לי והגיע הזמן לחזור לבקר. דיברתי עם בת הזוג, הגענו להחלטה שאפשר לקנות כרטיסים ומצאתי טיסה שתעלה רק 650 דולר לכל אחד, ללוס אנג’לס. כך הוחלט שב-15 בנובמבר נעלה על מטוס אליטליה (אם הם לא יפשטו רגל סופית עד אז) שיקח אותנו לרומא ומשם מטוס אחר שיקח אותנו לעיר המלאכים. כרגע בתכנון: לאס וגאס, לוס אנג’לס וסן דייגו. מלונות ורכב כבר נסגרו, הטיסה כבר מוכנה. עכשיו רק צריך להגיע לקונסוליה הגרמנית בשביל לחדש דרכון (עולה כמו ויזה לארה”ב, כדי למנוע את החשש שאצא מזה בזול). לפחות אוכל לנצל את אותו יום לדברים חשובים כמו טסט לאוטו שחוגג בקרוב שנתיים.


ולסיום, על מנת לשחזר את ההיסטוריה וכדי למנוע טעויות עבר, אני מתכנן לקחת את המחשב הנייד לטיול בארה”ב (והפעם לגבות את התמונות מדי יום). מכיוון שהוא הפך לאיטי ומעצבן מאז שהוא עבר ניתוח להחלפת הארד דיסק לפני כמה שנים, החלטתי שהטיול בארה”ב יהווה הזדמנות נהדרת לקנות אחד חדש. לאחר שיחה עם חבר התברר שהחלפת ההארד דיסק ב-SSD אמורה לטפל בבעיה הזאת, כך שמצאתי את עצמי קונה אחד כזה במיטב כספי (והם דורשים בהחלט את המיטב עם המחירים שלהם).


כשהגיע החלק המיוחל סוף סוף ניגשתי להחליף אותו וגיליתי לחרדתי שאין לי את המברג המתאים. בעקבות תקלה מצערת זו ביליתי שעתיים וחצי בפתיחה של יותר מעשרים ברגים (למה, דל? למה?) וניסיונות נואשים לא לשבור את המחשב. בסופו של דבר, כשהכל כבר הורכב והושלם, לחצתי על כפתור ההדלקה רק כדי לגלות לאימתי שהמחשב לא מגיב. לשמחתי, החבר שיעץ לי לשדרג גם ידע להרגיע אותי ולכוון אותי למקום הנכון כדי לתקן את הבעיה. אחרי כמה ניסיונות חיבור הצלחתי להדליק את המחשב רק כדי לגלות שהמקלדת הפסיקה לעבוד. הפעם כבר ידעתי מה לעשות. עכשיו המחשב עובד בצורה פנטסטית. ללא ספק, זו היתה הוצאה משתלמת.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

שתף
    פורסם על ידי
    nadavs

    This website uses cookies.