חופש ההתקפלות

ערב טוב לכולם!

הימים האחרונים היו קשים במיוחד לאוהבי החופש בעולם. ההתחלה היתה במתקפה על מערכת העיתון בצרפת, אבל מהמכה הזאת, עם כל הכאב שבה, אפשר להתאושש. העיתון ימשיך לצאת לאור, קריקטורות ימשיכו להתפרסם והמוסלמים יוכלו להמשיך להיעלב בשם הנביא שלהם גם בעתיד. המכה הגדולה יותר מגיעה מכל אותם אנשים שמחשיבים את עצמם לאינטלקטואלים ומנסים “להבין את האחר” ולהאשים את המערב ואת העשירים בצרות כל העולם. אותם חכמים בעיני עצמם טוענים שאסור לפרסם קריקטורות או מסרים שלועגים לדת של מישהו כי הוא עלול להיעלב.

במקרה הזה אין מה להבין ואין מה להאשים. התרבות המערבית בנויה בראש ובראשונה על חירות האדם, כשאחת החירויות החשובות בהן היא חופש הביטוי. מי שלא יכול לקבל את העובדה הזאת או להכיר בכך שלאנשים יש זכות להגיד מה שהם רוצים כל עוד הם לא גורמים נזק לא יכול לכנות את עצמו בן תרבות ואסור לאפשר לו להגיע לעמדת כוח. לאמריקאים יש חוקה שחופש הביטוי עומד בראשה. לנו יש כלום ושום דבר וכל אידיוט שמקבץ רוב מקרי בכנסת יכול להגביל את חופש הביטוי בצורה גסה (כמו חוק תביעות הדיבה של יריב לוין).

בישראל יש חוסר הבנה בוטה של המושג “חופש הביטוי”. חוסר ההבנה הזה חוצה מגזרים, מגדרים ואיזורים גיאוגרפיים. ליותר מדי אנשים יש את המחשבה של “התערוכה/אמירה/יצירה הזאת צריכה להיות מחוץ לחוק” על אמירות שהן בהחלט פרובוקטיביות ואולי מעליבות, אבל לא גורמות לשום נזק. מי שנעלב ממשהו צריך להתמודד עם העלבון בדרך לא אלימה, גם אם העלבון הוא על רקע דתי, אישי או משפחתי. מי שלא מסוגל להתמודד עם אמירות שהוא לא אוהב לא אמור לחיות בחברה המערבית.

בנושא אחר, השבוע הוכו מיליוני אנשים בתדהמה: חברי הכנסת והמועמדים לכנסת הבאה מטעם הבית היהודי הם דתיים. בנוסף על כך שהם דתיים, בלי קשר בכלל, התברר שהם מתנגדים לנישואים חד מיניים. הלם מוחלט נפל על אזרחי ישראל וכנהוג במדינתנו בתקופת בחירות, מיד קפצו על ההזדמנות כל אבירי הצדק והכריזו על כך שהבית היהודי היא מפלגה חשוכה שמפלה הומוסקסואלים. מי היה מאמין.

מסתבר שבזמן הארוך שעבר מאז שהמפד”ל הפכה להיות הבית היהודי (שש שנים) אנשים שכחו שזו בעצם המפד”ל, מפלגה דתית וסקטוריאלית. השינוי הוא בכך שלהנהגת המפלגה עלה הייטקיסט חייכן עם כיפה שהוא מנסה להסתיר, הצטרפה אליה חילונית מחמד (איילת שקד) ובאופן לא מוסבר היא מושכת אליה לפריימריז גם דרוזי מחמד, ערביית מחמד ועוד חילוני מחמד. כנראה שההצגה של “אחי, אני בסיירת!” עובדת ואנשים מוכנים להצביע עבור מישהו ש”יכנס בערבים” ולאחר מכן ימכור אותם לאורי אריאל. אם אנחנו כבר באווירת בחירות ומאשימים את ביבי בהכל, אני מאשים אותו בכך שהפקיר את הציבור החילוני בעל עמדות הימין המדיני בידי נפתלי בנט והמפד”ל. רק על המחדל הזה היה ראוי להדיח אותו מראשות הליכוד.

ולסיום, לפני קצת פחות מחודש כתבתי פה על הישנוניות של ועדת הבחירות המרכזית בנוגע לאתר האינטרנט שלהם (ולעניין הבחירות באופן כללי). השבוע, חודש אחרי פיזור הכנסת, עלה סוף סוף האתר הזה כשהוא חצי אפוי. בועדת הבחירות לא טרחו לבדוק שהעמודים של האתר מכילים מידע כלשהו או שהקישורים ממש עובדים. אני מקווה שביום הבחירות עצמו העניינים יעבדו כמו שצריך ולא יהיו חלטורה כמו האתר הזה (או הפריימריז בליכוד).

שמרו על חופש הביטוי שלכם. אל תיתנו לאף אחד להשתיק אתכם.

יום טוב.

שלכם,

nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה