מילים לשירים

ערב טוב לכולם!

ביום ראשון התרחש אירוע בקנה מידה היסטורי בכדורגל הישראלי. נכון, הנבחרת הצליחה לנצח את בוסניה, אבל זה לא כזה אירוע מעניין. האירוע החשוב באמת הוא הנוכחות שלי באותו משחק. בפעם הקודמת שהייתי במשחק כדורגל זה נגמר בשעמום נוראי של תשעים דקות, אבל ידעתי שהפעם המשחק לא יגמר בתיקו אפס, מכיוון שמדובר בקבוצה שבה הכישרון הגדול ביותר הוא לחטוף בשניה האחרונה.

בשמונה ורבע אסף אותי חבר ללימודים לכיוון האצטדיון, ולהפתעתנו לא היו עומסי תנועה או בעיית חניה קשה כמו שאיימו בתקשורת. הבעיה הגדולה של החניה היא המרחק הדי ארוך בינה לבין האצטדיון שדורש קצת יותר מעשר דקות הליכה. לאחר ההליכה הזאת נפגשתי עם האנשים שהכרטיס שלי היה בידם וביחד נכנסנו למצוא את מקום הישיבה שלנו.

האצטדיון עצמו בנוי ברמה גבוהה מאוד ובעל אבטחה די טובה. אף אחד לא עישן או זרק גרעינים באצטדיון (יש איסור להכניס גרעינים) ובאופן כללי לא ראיתי אירועים אלימים כלשהם. בנוסף, חברת אלטשולר שחם חילקה פוסטרים שמצידם האחד מודפס הדגל ומהצד השני לוח זמנים לשירה של כל מיני שירים, בינהם יצירת המופת “ישראל עולה” ו”התקווה”. על מנת שכל האוהדים יוכלו לשיר, מתחת ללוח הזמנים הופיעה כתובת של אתר בו ניתן למצוא את כל המילים לשירים (כאשר מספר המילים בכל השירים המודפסים שם ביחד, למעט ההמנון, היה בערך 12). מכיוון שבכל זאת אי אפשר בלי פאשלה, כאשר נעמדנו על מנת לשמוע את ההמנון הבוסני, התחיל להתנגן הלחן של “התקווה”. האדם חד השמיעה שהיה אחראי על ההמנונים גילה מהר את הטעות והחליף את המוזיקה למשהו שהבוסנים הכירו.

במהלך המשחק זכיתי להינות ממיטב הפרשנויות וההוראות לשחקנים שסיפק אחד האוהדים מאחורי עד שבשלב מסויים אוהד אחר התעצבן ודרש ממנו לשתוק. בנוסף, בזמן המחצית, עלה למגרש יושב ראש ההתאחדות לכדורגל, רב-שודד, ראש המאפיה ועד לא מזמן ראש הארגון המסוכן ביותר במדינת ישראל (או השני המסוכן ביותר): עופר עיני. הכרוז באצטדיון ביקש שנמחא לו כפיים ואני אמרתי “על גופתי”. לשמחתי הרבה מהר מאוד הוא התפנה מהמקום ולא נאלצנו לסבול את נוכחותו יותר מכמה דקות.

סוף המשחק ידוע. הנבחרת ניצחה את בוסניה, כאשר במחצית השניה הבוסנים הפסיקו לעודד והתחילו לצעוק למאמן שלהם להתפטר (כמו שאכן קרה אתמול). בדרך חזרה לנשר שמענו ברדיו פרשנויות וניתוחים על המשחק, וכשפתחתי את המחשב גיליתי שחלק מהפרשנים כבר הזמינו טיסה ומלון לצרפת ביוני 2016. כדאי מאוד שיתאפקו קצת, אחרי הכל מדובר בנבחרת ישראל.

ובנושא אחר לגמרי, חבורת הנודניקים שנקראת “ממשלת ישראל” ממשיכה לריב בינה לבין עצמה, כאשר כל יום שעובר מקרב אותנו יותר ויותר לעבר התאריך עליו הימרתי לבחירות הבאות (הקדמתי קצת את מאי 2016). לצערי הרב, לא נראה שבחירות כרגע ישנו יותר מדי.

ולסיום, לגבי המקרה מהיום בבוקר: לכל אותם חכמים שמוזכרים בפסקה למעלה וטוענים שאין אינתיפאדה: יש אינתיפאדה. תפסיקו לבלבל את המוח.

יום טוב.

שלכם,

nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה