מתגלגלים

ערב טוב לכולם!

סמסטר ד’ נפתח השבוע בסימן אסונות פדגוגיים. מתוך שישה קורסים עם הרצאה ותרגול, בארבעה מהם יש מרצה בלתי נסבל, מתרגל איום או שפשוט מדובר בקורס של הפקולטה לכימיה (שיש לה נוהל לפיו כל התרגולים חייבים להיות גרועים ולא מועילים). כדי להוסיף חטא על פשע, מרצי הפקולטה לכימיה אלרגיים לאור השמש, ולכן ההרצאות שלהם מתקיימות בארבע בצהריים, ללא שום אלטרנטיבה. עם כל המגרעות, נושאי הקורסים עצמם מעניינים, כך שאני מקווה שהמצב הזה יהיה נסבל עד יולי.

בימי שלישי מתקיים קורס אחד, גרמנית למתחילים. המורה שם דוגלת בפילוסופיה מאוד פשוטה: כדי ללמוד שפה צריך לדבר, והיא אכן מכריחה אותנו לדבר אחד עם השני. בעצם, יהיה יותר מדוייק להגיד שאנחנו מסתובבים בכיתה ושוברים את השיניים על חלק מהמילים הלא הגיוניות והצלילים המוזרים שגרמנים משתמשים בהם (כמו הצליל שדומה ל-ש’ במילה ich). לפחות היא משתמשת בתנועות ידיים כדי להסביר מה היא אומרת, כי ברוב הזמן מדובר בתעלומה.

מלבד שבעת הקורסים האלה, רציתי מאוד גם להוסיף קורס ספורט, אבל כזה שאפשר גם להינות בו ולא לחזור ממנו סחוט ומרוט. ביום חמישי האחרון בשעה 17:31, דקה לאחר שנפתח מועד ההרשמה הנוסף שלי, קרה נס: הצלחתי להירשם לבאולינג. מיד לאחר מכן המערכת נפלה, ורק כשעה מאוחר יותר הצלחתי לראות במערכת השעות שהבאולינג אכן מסומן בירוק, מספר הנקודות בסמסטר הגיע ל-23.5 ומספר השעות השבועיות התנפח מעבר לכל פרופורציה. בנוסף, מכיוון שפספסתי את השיעור הראשון, אני נאלץ לבצע שיעור השלמה. כולי תקווה שמדובר בהשלמה של באולינג, אבל עם המזל שלי יהיה מדובר בקורס אחר שידרוש ממני ריצה חסרת פואנטה.

ובנושא אחר, הג’ינג’ית הייצוגית, סתיו שפיר, העלתה רעיון גאוני שמעולם לא נוסה בשום מקום בעולם ויכול להביא רק טוב: “חוק השכירות ההוגנת”. מכיוון שמדובר בחברת כנסת ממפלגת העבודה, המילה הנכונה היחידה בשם הזה היא “חוק”. החוק הזה יהפוך את מושג השכירות לקרוב מאוד ל”בעלות” או “התנחלות” ועל הוגנות אין מה לדבר כמובן, מכיוון שיש בו התעלמות מוחלטת מהצד של משכיר הדירה.

לפי הצעת החוק,  המשכיר יחוייב להציע חוזה לשלוש שנים (כלומר יסרב לקבל דיירים שיסכימו ל”הצעה” שלו), יאסר עליו לסיים חוזה אלא אם הוא מעוניין לגור בדירה בעצמו, למכור אותה למישהו שרוצה לגור בה או לבצע בה שיפוץ משמעותי (כלומר יתפתח ענף של שיפוצניקים פיקטיביים) וכמובן, כדי לחסל סופית את כל עניין הביקוש וההיצע (“חוקים מיושנים”, כמו שקראה להם חברת הכנסת המשכילה), יאסר על המשכיר להעלות את שכר הדירה ביותר ממספר אחוזים שרירותי כלשהו מדי שנה.

כל מי שיכול לחשוב יותר מחמש שניות קדימה ומבין שיש הבדלים בין ישראל לגרמניה (בה יש חוקים ברוח דומה ותנאי שוק שונים לחלוטין) רואה מיד שמדובר בחוק פופוליסטי שיעלה את יוקר המחיה בצורה דרמטית. כל זה לא מעניין כמובן את חברת הכנסת שפיר שמשכורתה הנוכחית מאפשרת לה לשכור דירה ברחוב רוטשילד אם תרצה בכך. אצלה ההיגיון כבוי ופועלות רק הסיסמאות. שום “צדק חברתי” לא יכול לצאת מחוק כזה, רק עוד פיקוח, שליטה והתקדמות למשטר טוטאליטרי.

בנוסף לשפיר, במפלגת העבודה נמצא גם חבר כנסת בשם חיליק בר שהתראיין השבוע לכלכליסט וטען בדמעות שלמרות שהוא מרוויח 19 אלף ש”ח נטו בחודש, הוא לעולם לא יצליח להגיע לדירה משלו. האשמה נמצאת כמובן בשיטה, בקפיטליזם ואצל ביבי שבגללם אדם ממעמד הביניים לא יכול לקנות דירה. חבר הכנסת בר אולי שכח, אבל 19 אלף ש”ח נטו לחודש מציבים אותו עמוק בתוך העשירון העליון, הרחק ממעמד הביניים. בתוספת ההכנסה של אשתו ובהתחשב בכל ההטבות אותן הוא מקבל מהכנסת, לא נותר אלא להסיק שחיליק בר ואשתו לא יודעים להתנהל מבחינה כלכלית ולחסוך. עם חברת מפלגה אחרת שחייבת לבנקים 75 אלף שקלים, נראה שחברי מפלגת העבודה לא מחפשים שום “צדק חברתי”, אלא תירוצים להתנהלות הגרועה שלהם ומישהו שיפטור אותם מהטעויות שהם עשו.

עוד אדם מופלא שהיה בכותרות השבוע הוא גלעד ארדן, השר שעושה ככל יכולתו לפגוע כמה שיותר באזרחי ישראל. השבוע הוא הודיע על פירוק רשות השידור וביטול גביית האגרה, וכל זה כמובן עד שתקום רשות חדשה שתקבל כסף ישירות מהתקציב הכללי. כשמדובר באגרה, האזרחים רואים שלוקחים להם כסף ומתעצבנים. כשזה מהתקציב הכללי, אפשר להתפרע ולחגוג כי אף אחד לא מקבל מכתב הביתה. הבלאגן, השחיתות והרייטינג האפסי של רשות השידור ימשיכו, אבל עכשיו לא יתלוננו עליהם בעיתון פעם בשבוע. ככה זה כשפופוליסטים הופכים לשרים.

ולסיום, היום מצויין יום האישה, יום אחד שבו אפשר לשכוח לרגע שהאויבות הגדולות ביותר של הנשים כיום הן נשים אחרות, כאלה שמבחינתן כל גבר הוא אנס, כל אישה היא קורבן ולאישה יש זכות לעשות ככל שתרצה עם גופה, כל עוד המעשים האלה מתיישרים עם הסטנדרטים של אותן לוחמות צדק ושוויון. אותן צדקניות בעיני עצמן לא שונות בהרבה מאלה שטוענים שמקומה של האישה במטבח, אבל עם האחרונים אפשר לנהל ויכוח בלי חשש מתלונה במשטרה על הטרדה מינית.

יום טוב.

שלכם,

nadavs