עוד מנפלאות השוויון בנטל

צהריים טובים לכולם!

עברו כבר כמעט חמישה שבועות מאז הבחירות, אבל ממשלה עדיין אין לנו. הסיבות ידועות לכולם: לפיד ובנט הולכים ביחד כדי לממש את חזונם האוטופי של עבדות לכולם, בנט לא יכנס לממשלה עם לבני ולפיד לא יכנס לממשלה עם ש”ס. ציפי לבני, לעומתם, הראתה גמישות מרשימה והוכיחה לכולם שאי אפשר לשבת עם ש”ס בממשלה כשיש לך 28 מנדטים, אבל עם שישה אפשר ואף אחד לא ישים לב.

שאול מופז, במהלך שיקרא, ללא ספק, “המהלך הכי לא חשוב של השנה”, החליט לחבור לברית בין בנט ללפיד ומעתה עומד ה”גוש” שלהם על שלושים ואחד מנדטים פלוס שאריות זניחות של קדימה. שאול מופז הוא איש עקרונות, והוא הוכיח זאת לכולם במאי בשנה שעברה כשנכנס לממשלה על רקע השוויון בנטל ויצא ממנה בבכי כשהתברר לו שהוא שקרן לא פחות מראש הממשלה. מזל שלפיד ובנט צירפו אותו, עכשיו הם הרבה יותר מאיימים.

בעוד שבועיים וקצת, ממש לפני ה-16 במרץ, תקום ממשלה שכוללת את הליכוד, יש עתיד והבית היהודי (אולי גם שאול מופז וחברו לסיעה יצטרפו כדי שיהיו 64 ח”כים בממשלה, וכולם יודעים שזה עדיף בהרבה על 62). לפיד ובנט חדשים ומלאי עקרונות ולא יתפתו לכל מיני הצעות שנועדו לשבור את הברית שלהם, יחימוביץ’ כנראה תצליח לנצח את תאוות השלטון של פואד ושותפיו ונתניהו לא מטומטם ולא ילך לבחירות שיהפכו את יאיר לפיד לראש הממשלה.

ובנושא אחר לגמרי (כמעט), ביום חמישי שודר עוד פרק של “בוס בהסוואה”. אם מורידים לרגע את כל המתיקות והדביקות שיש בתוכנית הזאת (ויש בכמויות מסחריות), אפשר ללמוד ממנה דבר או שניים. הראשון הוא שבניגוד למה שנראה בקיץ 2011, לא כולם בכיינים. רוב העובדים שמוצגים בתוכנית הם מקרים פתולוגיים קשים (הורים צעירים ללא בני זוג, חסרי הורים, חולים ושלל צרות אחרות. מעניין אם בוחרים אותם ככה בכוונה), אבל בתוכניות שיצא לי לראות לא שמעתי אף אחד שטוען שמגיע לו איזה משהו. מול האנשים האלה היתה מצלמה והם אכן ידעו להציג את צרותיהם באופן מאוד נוגע ללב, אבל לא שמעתי אפילו אחד שאומר שמגיע לו משהו בעקבות זה. לא דיור, לא חינוך ולא שום דבר אחר. ההיפך הוא הנכון: רוב האנשים מציגים את עצמם ככאלה שעובדים על מנת שלילדים שלהם יהיה מה שלהם לא היה ומבינים שאם הם לא יתנו את זה לילדים, אף אחד אחר לא יתן.

אמנם לא מדובר במדגם מייצג, אבל התוכנית הזאת חיזקה אצלי את המסקנה שהמחאה התפרצה, בין היתר, בגלל אותו דבר שתיארו בידיעות אחרונות כ”משבר רבע החיים”: אנשים שיצאו מבית ההורים אחרי שהתרגלו לרמת חיים מסויימת וגילו שקשה לקיים אותה בגיל 25 עם משכורת של משרה התחלתית (או אי אפשר בכלל עם תואר במגדר). המסקנה ההגיונית המתבקשת היא לדרוש את אותם הדברים מהממשלה, להאשים את “העשירים” (שכוללים לרוב את ההורים שלהם) שלקחו להם את כל הכסף ודופקים אותם ולחשוב שמגיע להם הכל כי ככה הם חיו עד גיל 21.

בתוכנית האחרונה הוצג מקרה הרבה יותר חמור, לתשומת לב כל חובבי השוויון בנטל: הוצגה עובדת שהיא גם חיילת, ובעקבות העניין הזה היא בקושי ישנה בלילה. גם היא, כמו חיילים רבים אחרים, נפגעת בצורה אנושה מהשירות הצבאי למרות שתרומתה למערכת, להערכתי, היא פחות או יותר אפס. במקום לעבוד ולעזור למשפחה, היא צריכה לשבת תשע שעות במשרד עבור דמי כיס מעליבים. את שעות המנוחה שלה היא מנצלת לעבודה, כך שהיא בקושי ישנה ונפגעת גם באופן פיזי. אמנם העובדת הזו זכתה להתערבות המנכ”ל וסודרו לה שעות נורמליות כדי שתוכל לישון, אבל בצבא יש המון חיילים כאלה שעד לפני הגיוס עזרו בפרנסת המשפחה וגיוסם מטיל עול כבד על משפחתם ללא צורך וללא פיצוי. מכל זווית שמסתכלים על העניין, גיוס החובה ואשליית “צבא העם” גובים מחיר גבוה מאוד, בכסף ובדם.

וכאילו שלא די בזה, קפצה השבוע שוב שמש העמים, שלי יחימוביץ’, עם הצעת החוק הנהדרת “חוק יסוד: זכויות חברתיות” שאומרת שכל אדם זכאי פחות או יותר להכל בחינם ובלי לעבוד בשבילו. הגברת יחימוביץ’ שכחה שאת הרעיון הזה כבר ניסו, ללא הצלחה יתרה, במאה שעברה והתוצאות אכן היו מוצלחות: מעל מאה מיליון הרוגים אשר במותם קיימו את השוויון והצדק בצורה הטהורה ביותר האפשרית. הצעת החוק הזו מסוכנת ומטופשת, ואני מקווה שנתניהו יצליח להטיל את מרותו על סיעת האידיוטים שלו כדי להפיל את החוק הזה, במידה ויוצע. אם אדם אחד מקבל דברים בחינם מבלי לעבוד, זה אומר שאדם אחר עבד בשבילם ללא תמורה, ויש נטיה מאוד מובהקת של אנשים להפסיק לעבוד או לברוח ממקומות כאלה.

ולסיום, חדשות טובות מזירת החדו”א: המבחן חזר עם ציון תלת ספרתי מעלה חיוך, ולפי הסטטיסטיקה שנשלחה אלינו, עוד 45 סטודנטים אחרים זכו לציון המופלא הזה (או קרוב אליו). היום פורסמו הפתרונות למבחן, אבל המרצה איכזב קשות ולא כלל שום עקיצות או ירידות מיוחדות עלינו. הוא כנראה התאכזב קשות מכך שעברו 89%. מעניין האם במועד ב’, שיערך ביום ההולדת שלי, הוא יתן מבחן ברמה דומה כדי לנסות להיפטר מכל השאר או מבחן בלתי אפשרי כדי להעניש את אלה שלא עברו בקורס חוזר. לשמחתי אני פטור מהספקולציות האלה.

ביום שלישי הקרוב יערך המבחן בכימיה כללית, אחד ממקצועות המבוא שמלמדים בטכניון בצורה נוראית. אמנם עברתי כימיה תיכונית שהיא ברמה גבוהה יותר, אבל לפרופסורים לכימיה בטכניון יש לפעמים נטיה לשאלות לא ברורות.

חג שמח!

יום טוב.

שלכם,

nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

התגובות של 4 לעוד מנפלאות השוויון בנטל
  • גולדי10
    24/02/2013 ב12:56

    "אם אדם אחד מקבל דברים בחינם מבלי לעבוד, זה אומר שאדם אחר עבד בשבילם ללא תמורה,"
    __בזה המשפט תארתה את המגזר הפרטי שורף מקסימום שעות בעבודה ומשלם מיסוי מירבי, כדי שכל הכלומניקים בשירות הציבורי, לרבות בצבא הקבע; יוכלו לקבל מקסימום תנאים (הטבות + שכר) רק כי כישרונם היחיד בחייהם הוא ללקק למפקדם.

    עם ישראל אוהב את זה.

    אתה כותב נפלא

    הגב
    • nadavs
      24/02/2013 ב18:01

      המגזר הציבורי בארץ הוא ללא ספק מופת ליעילות ונחיצות.

      nadavs

      הגב
      • גולדי10
        25/02/2013 ב0:13

        הינה רעיון לרשומה הבאה שלך: כל הגרעון נובע מכך שאנשים מקבלים ולעולם לא נותנים בחזרה.
        כולם מקבלים הטבות בכלל ואינסופיות בפרט רק כי הם מנפחים את האגו של זה שמעליהם, ולא נותנים אפילו מינימום של 20% בחזרה.

        כשמעמתים אותם עם עובדה זו יש להם את כל הסיבות שבעולם ללמה כשהם אחראים רק על הקידום של עצמם זה מצחיק, אבל כשאחרים נוהגים בדיוק באותו אופן "זה פשוט לא יעבוד".

        הגב
        • nadavs
          25/02/2013 ב0:21

          גירעון נובע מכך שמוציאים יותר ממה שנכנס. כשהכסף לא שלך, ההוצאות רק עוזרות לך לשיפור התדמית וההכנסות המדוברות הן מיסים (שאף אחד לא אוהב), אז החשבונאות נעשית קצת רופפת.

          nadavs

          הגב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.