במרצ אל הקלפי

ערב טוב לכולם!

אחרי שלושה חודשים מאומצים בהם חיפשתי כל פרוטקציה ודרך אפשרית להגיע לתפקיד חבר ועדת קלפי נמאס לי מהמריחות והתחלתי לתפוס יוזמה. נכנסתי לאינטרנט, חיפשתי טלפונים של מטות של מפלגות והתחלתי להתקשר. ההיענות היתה מדהימה. כבר בטלפון הראשון, למפלגה בראשות הבכיין שאול מופז, ענתה לי טלפנית שהופתעה שהטלפון בכלל צלצל. כשהצעתי את עצמי בתור חבר ועדה היא הודיעה לי שכל המקומות כבר מאויישים, אבל ביקשה שאשלח לה תעודת זהות ופרטים בפקס בתור רזרבה. משם עברתי למפלגת השלטון הנוכחית, שם ענתה לי בחורה חביבה שהודיעה לי שהכל כבר אוייש, אבל לקחה את הפרטים שלי בכל מקרה.

משם ניסיתי את מפלגת העבודה, שם לא שמעו על העניין הקטן הזה של לענות לטלפונים. בסופו של דבר הצלחתי למצוא איזה טלפון עם מישהי (תמיד מישהי) שענתה והפנתה אותי פחות או יותר לכל מספר בספר הטלפונים. המספרים היו של חברת כוח אדם (לא מתעסקת באיוש קלפיות) ושל ועדת הבחירות המרכזית (מתעסקת רק עם מזכירים). כך נשארתי עם הטלפון האחרון האפשרי, זה של סניף מפלגת העבודה בנתניה, בו לא הצלחתי לקבל מענה אנושי עד עכשיו.

כשהבנתי את הרעיון נכנסתי לאתר של ועדת הבחירות המרכזית ושם, ליד רשימת האתרים הלא מעודכנת, התברר שיש גם רשימת טלפונים לא מעודכנת. ניסיתי להתקשר למרצ והגעתי למישהו שאני עד עכשיו לא ברור מה תפקידו בכוח. הוא נתן לי סלולרי פרטי של מישהו שנורא התעצבן עלי, שאל מאיפה קיבלתי את הטלפון שלו, צעק לי את המספר של המטה (האמיתי) וניתק. במטה עצמו ענתה לי מישהי (הפתעה) שהפנתה אותי למישהו שהיה מופתע מכך שמישהו מוכן לשבת בתור חבר ועדת קלפי מטעם מרצ (ההפתעה היתה ברורה, מדובר בהתנדבות). משם הוא העביר את הפרטים שלי למישהי והבטיח שהיא תחזור אלי אם יהיה מקום.

כבר באותו ערב התקשרה אלי מישהי, שמסתבר שהיא סטודנטית בטכניון, ונתנה לי את פרטי הקלפי בה אהיה מוצב (הכתובת לא נמצאת ברשימת הקלפיות, צריך לברר את העניין). ביום רביעי אצטרך להגיע לדוכן שלה בטכניון ולקבל את כתב המינוי. זה כנראה יהיה קצת משונה, אבל שנינו נתגבר על העניין הזה.

ובעניין הזה, אני חושב שעם כל חוסר הערכתי אליהם, מגיעה תודה לחברי הכנסת דליה איציק, זאב אלקין ויריב לוין ששינו את חוק הבחירות לכנסת כך שעכשיו גם חברי ועדת קלפי יכולים להצביע בקלפי בה הם מוצבים בתנאי שהם נמצאים שם לפחות שש שעות. מכיוון שאני הולך להיות שם משלוש עד אחרי ספירת הקולות, אני לא אצטרך להגיע הביתה כדי להצביע.

מעט אחרי זה ניסיתי להמשיך קצת עם טלפונים לסניפים באיזור הטכניון, והגעתי תוך כדי כך לאתר של ש”ס, שם מצאתי את הטלפון של סניף ש”ס בנשר, מספר סלולרי. התקשרתי וענה לי מישהו. שאלתי, בזהירות, האם זה סניף ש”ס בנשר. הוא צחק, שאל אותי מאיפה השגתי את הטלפון הזה ואמר לי להגיד לש”ס להוריד את הטלפון הזה מהאתר שלהם כי גם ככה הם לא יקבלו הרבה קולות. כנראה שכמו במפלגת העבודה, גם בש”ס לא חושבים שצריך לעדכן את האתר אחרי הקמתו.

ובנושא אחר, ביום שלישי התחילה, סוף סוף, תעמולת הבחירות. משחקי הפסילות התחילו עוד קודם, אבל גם בלי זה היו המון שטויות שהצליחו להסתנן לטלוויזיה, כמו תשדיר הגיור של ש”ס שאני חייב להודות ששעשע אותי, אבל היה גזעני בטירוף. חבל שהורידו אותו, הוא הציג את ש”ס בדיוק כפי שהיא – מפלגה ששונאת אשכנזים, לבנים ולא יהודים.

עוד אחד שהפציץ היה עופר ליפשיץ שלפי כל הסימנים המוקדמים אמור להיות כרגע בשליחות למוסד פסיכיאטרי ולא לכנסת ובנוסף גם אמנון יצחק הכלכלן המוכשר.

הג’ינגל הטוב ביותר עד עכשיו הולך, ללא ספק, לעוצמה לישראל. מתחרז וקליט בלי שמץ של גזענות. התשדיר עצמו מריח ממיכאל בן ארי ואריה אלדד ודי ברור שהוא אנטי ערבי, אבל אני חייב להודות שגם כאן צחקתי והופתעתי מהערבית הטובה שלהם (לפחות נדמה לי שהיא טובה).

ובין המשעממים נמצא, באופן מפתיע, יקיר הבלוג – יאיר לפיד. ציור הפצצה שלך? באמת? ככה אתה מנצל את הדקה שקיבלת? לא מתאים. ראיתי מפלגות עם תקציב הרבה יותר קטן שהצליחו להפיק תשדירים הרבה יותר טובים.

ולסיום, ביום שלישי, בנוסף לתשדירי התעמולה, התקיים גם בוחן האמצע בחדו”א. כשחזרתי לחדר הייתי בתחושה טובה, אבל אחרי שמישהו סיפר לי את התשובה האמיתית לסעיף 2 א’ דפקתי את הראש בקיר במשך שעה. על השאלה הזאת היה כתוב באותיות ענק מטאפוריות “זהירות! בור! התשובה לא כמו שהיא נראית!”, אבל כמו מרבית חברי לקורס, ראיתי את הבור, הזהרתי את עצמי מפניו וצעדתי לתוכו. מעצבן בטירוף.

בעוד שבוע – פוסט תשדירי התעמולה בשבת, פוסט לפני בחירות (והבחירה שלי) ביום שני, סיכום הבחירות וועדת הקלפי ביום רביעי והציון בבוחן בחדו”א (שיהיה מאוד נחמד אם הוא יהיה 75) יגיע בשבת בעוד שבועיים מהיום.

יום טוב.

שלכם,

nadavs