עמוד ענן מעופרת יצוקה

ערב טוב לכולם.

אחרי ארבע שנים משעממות בהן התלוננו אזרחי ישראל בלי קץ על מחירים גבוהים, מיסים מטורפים ומגזר בטחוני שאוכל אותנו חיים, קם המגזר הבטחוני והתחיל לאכול אותנו בקצב מהיר יותר. אזרחי ישראל נקראו להתייצב במקלטים ולשתוק, כי עכשיו יורים. ערוצי החדשות עברו למצב מלחמה (בצופים) וברשתות החברתיות התחיל לצאת כל הגועל נפש החבוי בתוך הישראלים.

הראשון מבינהם הוא נושא הטילים על תל אביב. גישת “דפקו אותי, עכשיו תורך” עובדת במלוא המרץ בימים האחרונים והרשת התמלאה שמחה לאיד של אנשים ששמחו לשמוע על האזעקות והבהלה בתל אביב. השנאה הנוראית לאותם “מנותקים” שגרים במרכז פשוט התפרצה השבוע באופן בלתי נשלט ומעורר גועל. במקום לשאוף להפסקת הירי על כולם, הם שואפים להרחיב אותו. כל המצב הזה התחיל בגלל אנשים שחושבים שצריך להרוג את אלה שחושבים אחרת מהם. בפעם הבאה שאנשים כאלה אומרים לאחרים ללכת לעזה, אפשר לשלוח אותם בתור כוח חלוץ בזכות הבנתם את אנשי המקום.

אחריהם הגיעו החכמים הגדולים שיודעים לדבר על דמוקרטיה בלי סוף, אבל ברגע שצה”ל יורה כדור אחד הם מוכנים להעביר את השלטון לרמטכ”ל ולעזאזל הדמוקרטיה. ראיתי בפייסבוק הצעות לביטול הדרג המדיני בזמן לחימה והעברת הסמכויות לרמטכ”ל. אותו אידיוט לא הבין שהוא בעצם נותן לצבא תמריץ אדיר לשמור על מתיחות ומצב לחימה קבוע על מנת להיות בעל הסמכות בישראל. זה מצב שאסור שיקרה.

גם סותמי הפיות המקצועיים יצאו השבוע מהארון והכריזו שלשמאלנים אסור לדבר, שבזמן לחימה אסור לבקר את צה”ל ושבאופן כללי מי שלא מצדיע לטלוויזיה כשהוא רואה משהו ירוק הוא עוכר ישראל ויש לתלות אותו על העץ הסמוך. את הצבא חובה לבקר בכל זמן ובמיוחד בזמן לחימה. אסור לתת לצבא שליטה על חיינו, לא בשגרה ולא בחרום.

ובינתיים, בירושלים, שרי ישראל יוצאים בהצהרות מפוצצות שאין מאחוריהן שום דבר. חוץ מזה, לא נשמע שום דבר על יעדי המבצע. אמנם ליברמן אמר משהו על חיסול מלאי הרקטות בעזה, אבל כשהיעדים המרכזיים של המבצע הם “להשיב את ההרתעה הישראלית” ו”להשיג שקט”, יעדים שאי אפשר למדוד ואי אפשר לדעת אם הם הושגו, אז אפשר להבין שמדובר במבצע שנועד להימשך עד שהליכוד יגיע לארבעים מנדטים בסקרים או עד שהעמצאות תעבור את סף עשרים הקולות.

בנוסף, עם ישראל, בחסות הצבא, שמח ומאושר על כל טיל שיוצא מסוללות כיפת ברזל. מדובר ללא ספק במערכת שמצילה חיים, אבל היא אסון כבד לכיס של כולנו. על כל יום מילואים וכל טיל שיוצא מכיפת ברזל אנחנו נשלם בריבית דריבית בתקציב 2013 ובתקציבים אחריו. התקשורת, כמובן, תאשים את נתניהו הרשע ושטייניץ האיום בבור התקציבי, ותשכח את התגייסותה המוחלטת למבצע הזה ואת היעדים שאפשרו לדרג המדיני למשוך את המבצע הזה כמה שהוא רק רוצה. וכשיגיעו דרישות התשלום ממס הכנסה, מע”מ, מביטוח לאומי הגירעוני וממשאבות הדלק השודדות נשאל כולנו למה זה קרה – ונשכח כי זה הכל בגלל שדחפו לנו את העמוד.

ואיך יגמר המבצע הזה? כמו הקודם. ממשלת נתניהו לא רואה שום דבר מעבר ל-22 בינואר, כך שהמבצע יגמר עם הסכם הפסקת אש שיופר באופן תדיר על ידי שני הצדדים עד למבצע “תיבת נח” במאי 2016.

יום טוב ושקט לכולם.

שלכם,

nadavs

1 מחשבות על “עמוד ענן מעופרת יצוקה”

  1. אתה צריך להציג את רשומותייך בצורת מונולוג, בוידאו.
    אני מבין שאתה לא אוהב את ווינט.
    אתה צריך לזכור שזה מה שהעם אוהב, לרבות תושבי שדרות שיצביעו ביבי לרבות כשהם יודעים שזה מה שיהרוג אותם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חזרה למעלה