תירוצים באוויר

ערב טוב לכולם!

אחרי שתי טיסות, סרט אחד ושלוש ארוחות מטוסים שהדבר האחרון שהיה בהן הוא אוכל, חזרתי אתמול לארץ, הישר לחום הנהדר של ארץ הקודש. אמנם לא נלקחתי למילואים ישירות מביקורת הדרכונים, אבל יש לי תחושה שהטלפון מצה”ל יצלצל תוך פחות מחודש.

אבל נתחיל מההתחלה, ביום האחרון בניו יורק. בסופו של דבר הגשם נגמר (כמו כל יום שהיה כתוב בו שיהיו סופות בבוקר) ונסעתי לבניין האמפייר סטייט (למרות שלא עליתי, לא היה זמן). משם המשכתי לאוליב גרדן לארוחה אחרונה בארה”ב ונסעתי חזרה לדירה לסידור המזוודה. כבר שם ידעתי שתהיה בעיה עם המשקל, אבל העדפתי להדחיק ובסופו של דבר הצלחתי לדחוס הכל לתוך המזוודה.

הבעיה היתה הבאת המזוודה לשדה התעופה. כמקובל אחרי סופות רעמים מוקדמות בעיר, בצהריים יצאה השמש והכתה בעיר במלוא עוזה, כך שהדרך לרכבת התחתית היתה קשה מהרגיל. הירידה במדרגות היתה סיוט אחד גדול והאוורור הלא קיים בתחנה גרמו לכך שתוך עשר שניות נספגתי כולי בזיעה (הדיאודורנט הציל אותי ואת היושבים לידי מאסון ריח רציני). אחרי המתנה קצרה ומתישה הגיעה הרכבת ומשם הכל הלך בצורה יותר חלקה בזכות המצאה מדהימה שנקראת “מעלית”. מהתחתית עברתי ל-AirTrain, הרכבת של שדה התעופה קנדי ומשם ישירות לצ’ק אין.

בצ’ק אין התברר שיש סיבה טובה לכך שהזעתי – המזוודה שקלה 32 קילו, ונמסר לי על ידי האישה האדישה ביותר בעולם (לדעתי יותר אדישות ניתן למצוא רק בבתי קברות) שאני צריך לפצל את המזוודה או לשלם על אובר וייט. מכיוון שלא היה לי עוד תיק, הכנסתי כמה קילוגרמים לשקית גדולה, אבל את זה אי אפשר לשלוח לבטן המטוס, כך ששלחו אותי לעטוף את השקית בניילון. במתקן העטיפה הודיעו לי חגיגית שאי אפשר לעטוף את השקית במצבה הנוכחי והיא צריכה להיכנס לתוך שק או תיק, דבר שיעלה יותר ממה שהיה לי במזומן (שגם אותו הצלחתי לגרד בקושי כדי לשלם על העטיפה). מכיוון שלא מקבלים כרטיס אשראי במתקן נאלצתי לסחוב את השקית ברחבי שדה התעופה לכספומט הקרוב, להוציא סכום ששווה לחצי מתשלום האובר וייט ולתת את רובו לעוטף התיקים. לפחות אירוסוויט לא קיבלו מזה אפילו סנט.

לאחר החלק המעצבן הזה המשכתי לחלק המעצבן הבא – הביטחון. לשמחתי התור לא היה ארוך ואפילו לא נאלצתי לעבור דרך מתקן השיקוף שלהם אלא דרך גלאי מתכות רגיל. משם המשכתי לשער העליה למטוס וחיכיתי שיפתחו אותו.

הטבע, לצערי, רצה משהו אחר. ענני סופה רציניים הגיעו לשדה התעופה והביאו לכך שאירוסוויט הודיעו שבשל מזג האוויר לא יצאו עוד טיסות. זה כמובן לא הפריע לכל שאר חברות התעופה להעלות אנשים למטוסים ולהמריא. דקה לאחר מכן ערוץ CNN בטלוויזיה הציג תמונות של הטורנדו שהיה באותו יום בברוקלין ומיד לאחר מכן תמונות מהשטפונות בפיניקס. מזל שברחתי משם. כל אלה הביאו אותי לפירוש האמיתי של אירוסוויט: תירוצים באוויר.

בסופו של דבר, באיחור של עשרים דקות, התחילה העליה למטוס. כשעה לאחר מועד ההמראה המקורי עזבנו את הטרמינל ורק שעה לאחר מכן המראנו סוף סוף.

בחוברת שחולקה לנוסעים נכתב, באנגלית, שנוסעי בואינג 767 בטיסות הארוכות יכולים להינות ממגוון סרטים, ואכן נהנינו מהסרט הידוע “Are We There Yet” בגירסת חברות התעופה – הסרט שמראה איפה המטוס ביחס ליעד וכמה זמן נשאר לטיסה. כדי שלא נפספס חלילה, כל דקה או שתיים קיבלנו עדכון על זמן הטיסה הנותר. מדובר על סיוט לא נורמלי בטיסה של שמונה וחצי שעות.

בסופו של דבר הצליח הקומנדר לנחות בקייב הישר לשדה התעופה בו ביליתי כמה שעות רעות ביוני. לשמחתי, האיחור הוביל לכך שהגענו ממש לפני תחילת העליה למטוס לתל אביב, אבל בשל מדיניות החברה גם זו התעכבה והתחילה רבע שעה לפני מועד ההמראה, כך שגם כאן איחרנו. בסך הכל רק טיסה אחת מתוך ארבע יצאה בזמן. אירוסוויט – לא עוד.

גם בנחיתה בנתב”ג חיכתה לי הפתעה. כשהגעתי לאיזור המסלול הירוק פנה אלי מישהו שהזדהה כשוטר ושאל אותי מאיפה הגעתי. לשמחתי התברר שלא אותי הוא חיפש ואמר לי “תודה רבה” אחרי שסיפרתי לו מאיפה הגעתי. מעניין מי הפושע המסוכן שהגיע אתמול לארץ.

בזה נגמר הטיול לארצות הברית. עוד חודש וחצי יתחיל פרק חדש-ישן – לימודים.

יום טוב.

שלכם,

nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

התגובות של 4 לתירוצים באוויר
  • גולדי10
    10/09/2012 ב23:41

    "החיים הטובים של נדב".
    מה אתה מתכוון ללמוד?

    הגב
    • nadavs
      11/09/2012 ב0:27

      הנדסת חומרים ופיזיקה. אתה צריך לעקוב יותר טוב…
      nadavs

      הגב
      • גולדי10
        11/09/2012 ב3:06

        יעני תעשיה אווירית / חלל?

        הגב
        • nadavs
          11/09/2012 ב11:42

          לא, הנדסת חומרים…
          nadavs

          הגב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.