ערב טוב לכולם!


אחרי שבוע מעצבן, אני יכול להכריז רשמית ובאופן כמעט ודאי: נותרו לי רק עוד ארבע שעות שמירה בבסיס. אחרי שהתחלתי עם 28 שעות מתוכננות בתחילת השבוע וקפצתי ל-32, נשארו רק עוד ארבע. אחרי מאות שעות שבוזבזו בהעמדת פנים שיבוא מישהו שבאמת יסכן אותי, נשארו רק עוד ארבע. משש עד עשר בערב, מחר בבסיס.


ייחלתי ליום הזה כמעט כמו ליום המטבח האחרון (שבזכות השלישה המוכשרת שלנו, הפך לארבעה ימים אחרונים). אם יש משהו שאני סובל ממנו, אלו הפרעות בשינה. אני אוהב לישון הרבה וברצף. הקורסיסטים שישנים בבניין שאני ישן בו ומעירים אותי שעה וחצי לפני הזמן עם “הקשב” (בבסיס שלא מוקדש לקורסים, מדובר ללא ספק בדבר שמעלה חיוך) לא תורמים לחווית השינה בבסיס, וגרועות מכך הן השמירות. הן מכריחות אותי לקום באחת וחצי, חמש וחצי או תשע וחצי אחרי מעט מדי שעות שינה ועוד להיות ערני בזמן הזה. לפי כל חשיבה הגיונית מדובר במשימה כמעט בלתי אפשרית, אבל בצבא כידוע אין היגיון.


לשמחתי, יצא לי לשמור בשעות שרציתי (שש עד עשר) עם חברי הטוב מהחדר, כך שלא שמרתי עם אידיוט ויכולתי להדליק את האור בחדר בבוקר (בפועל לא הדלקתי, זה היה מסנוור מדי). החלק המצער הוא שלמרות שאנחנו סמלים ראשונים, נאלצנו לשקר ולומר לכולם שאנחנו שומרים שבוע ברצף, אחרת אלה שבאמת שומרים שבוע ברצף היו מקבלים עדיפות עלינו בבחירת שעות. כל אחד עם טיפה שכל בראש היה מגלה מיד שאנחנו משקרים (אפילו בתור רב”ט לא יצא לי לשמור שבוע ברצף), אבל מדובר בצה”ל, גוף שלא דורש פעילות מוחית מעבר להפעלה בסיסית של הגוף (הכנסה של כלים למדיח והוצאה שלהם).


דבר אחד שהיה לי חבל הוא שלא זכינו לראות את סרט השמירות. לפני שנתיים צילמו אותי יורד מהמגדל ומאז חיכיתי עד שהסרט יכנס לתדריכי השמירה. כמעט שנתיים אחר כך הכניסו אותו, אבל אני לא הייתי בשום תדריך מאז. ביום שני האחרון התברר שנפלתי על יום חסר מזל והתדריך עבר בלי הסרט. אני כבר אמצא את הדרך לראות אותו.


ביום חמישי, אחרי כל השמירות, התכנון היה לצאת מהבסיס בעשר וחצי. לצערי, בגלל שאחד מהחוכמולוגים אצלי בגף החליט שהוא לא יכול להיכנס למטבח, קרתה שרשרת אירועים מצערת שאילצה אותי להישאר בבסיס לעוד שמירה אחת בערב. לשמחתי, מפקדי שיתפו פעולה עם התוכנית שלי ליום שישי: לברוח מוקדם. במצב הזה, גם אם תהיה בעיה כלשהי עם המטבח, אני כבר אהיה הרחק משם ומישהו אחר ישבור את הראש. בשעה שבע ורבע כבר הייתי בבית, אחרי נסיעה נהדרת. מסתבר שבאמת אין אף אחד על הכבישים בשש וחצי בבוקר.


מחר יקרו שני אירועים חשובים: הראשון – אני אסיים לשמור. השני – תיגמר העונה הנוכחית של הישרדות. מאז העונה הראשונה לא עקבתי כל כך אחרי שום עונה, אבל בעקבות לחץ חברתי מסויים צפיתי ברוב העונה הנוכחית. מסתבר שבערוץ עשר גנבו את הפורמט של כוכב נולד ודאגו לכך שכל המסכנים יגיעו לגמר תוך כדי שהם מספרים את סיפור חייהם – מכור לסמים, אמא אלכוהוליסטית, בלי הורים ו”כולם אשכנזים חוץ ממני” (שקר גס, יש רק אשכנזי אחד שמועמד לגמר). ללא ספק מדובר בסוף עונת הבכיינים.


נתראה בשבוע הבא, שללא ספק אמור להיות טוב בהרבה מהאחרון.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

צפה בתגובות

  • מקנא בך על הסמ"ר...יש לי עוד הרבה יותר מדי זמן להגיע אליו.. =

שתף
    פורסם על ידי
    nadavs

    This website uses cookies.