מטווח סמלים

ערב טוב לכולם!


לא קלים הם חייו של הרב”ט בצה”ל. בגלל המבנה הייחודי של הצבא שאומר “מי שנמצא פה פחות יעשה יותר”, יוצא שהוא בעצם עושה הכי הרבה. מטבחים, שמירות, עבודות רס”ר וכמובן את כל העבודות הטיפשיות שיש לעשות בגפים. הוותיקים מסתכלים עליו מלמעלה וקוראים לו “צעיר”. החדשים מסתכלים עליו ואומרים “מה הוא כבר יודע”. ואז מגיע היום הכואב בחייו – היום בו הרב”ט הופך לסמל.


ביום הזה, לאחר הענקת הדרגה, ההליכה בבסיס הופכת למטווח. כל אדם שאיכשהו ראה את הסמל הטרי בעבר מחוייב להשאיר סימני ידיים אדומים ככל האפשר על הגב שלו, ללא התחשבות במספר החוליות שנשארו לו או בכך שחצי בסיס כבר הרעיף עליו את ברכותיו הכואבות. המקומות המסוכנים ביותר הם חדר האוכל והשק”ם, אבל שום מקום אינו בטוח. גם מפקדיו של הסמל החדש ידאגו כבר לטפל בגב שלו באופן בלתי הפיך, ואחרי יותר מעשרים שנה של הרמת חפצים כבדים, כל טיפול כזה מוציא החוצה עוד חוליה.


למי שלא הבין עד עכשיו, הסמל החדש הוא אני. ביום חמישי, בעיתוי די מוצלח מסיבות כאלה ואחרות, אני וחברי לגף (זה שהייתי איתו במטבח רק לפני שבועיים) קיבלנו את הפס השלישי למדים אחרי פאדיחה קטנה. כאשר הגענו לחלק של הדרגות בשיחה השבועית, שנינו היינו היחידים ברשימת הדרגות לשבוע, ומכיוון שלא ידענו מי עולה קודם (כי בדרך כלל קוראים בשם האנשים שצריכים לעלות), נשארנו שנינו לשבת, בעוד כולם מחכים לנו, עד שהחלטנו לעלות לבמה ביחד.


כמו שאמר מפקד הגף שלנו בטקס הענקת הדרגה, עכשיו אנחנו הסדירים הבכירים בגף. מלבד זה הוא אמר עוד המון דברים בעוד אנחנו מחכים שיסיים כדי שנוכל כבר לרדת מהבמה. לבסוף הוא וסגן האלוף הרלוונטי העניקו לנו את הדרגה. כמובן, כמו בדרגה הקודמת, אחד מהם היה מספיק נחמד כדי להכניס את הסיכה גם לתוך הגופיה. עכשיו יש רק עוד דרגה אחת לעלות, אבל זה כבר יקרה בפברואר. תיאלצו לחכות בסבלנות.


מחר, למי שלא יודע, יצויין ברחבי העולם יום הפי, לכבוד אותו יחס בין היקף המעגל לקוטרו (המספר מתחיל בספרות 3.14, ולפי סימון התאריכים האמריקאי אפשר להתייחס לזה כ-14 במרץ). מלבד האירוע החשוב הזה, יש לי מחר, באיחור של חודשיים, שיחת חתך עם מפקד הבסיס. בשיחה הזאת חוגרים מכל הגפים מעלים את טענותיהם (שקשורות בעיקר לתורנויות ואוכל) בפני מפקד הבסיס והוא בתורו מנסה לטפל בעניין או צוחק על זה אחר כך עם הפקידות שלו. מזל שהקצו לשיחה הזאת שעה וחצי, כי לי יש שוב פעם עמודים שלמים לתת לו.


מלבד זאת, מחר גם מתחיל המטבח של הבסיס בהכנות לפסח הכוללות עטיפת מקררים, שולחנות ומדיחי כלים בניילון, גירוד צבע משולחנות וניקיון של קירות וקולטי אדים עם מטאטא ומסיר שומנים. איזה מזל שאני לא צריך לעשות את השטויות האלה.


ולסיום, עוד 5 ימים אני חוגג את יום הולדתי העשרים. לכבוד המאורע המרגש אולי אפילו יתנו לי לצאת מוקדם באותו יום, למרות שעם המזל שלי בטח ימצאו לי איזו עבודת שקר כלשהו עד שתיים וחצי.


נתראה שבוע הבא, בגיל 20.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.