שיעורים באירוניה

ערב טוב לכולם!


בשבוע האחרון למדתי שהחיים נותנים מדי פעם הזדמנויות להתעצבן על אחרים, אבל במבט לאחור מסתבר שאלו הזדמנויות לצחוק. אירוניה יכולה להיות מאוד משעשעת לפעמים.


המקרה הראשון קשור לשחצנות נטו שמובילה לתקלות. יש לנו בבסיס נגד שאחראי על תיקון המכשירים שאנחנו משתמשים בהם (יותר נכון על כיסוי התחת של עצמו עם חותמות, כי גם אחרי התיקונים שלהם כלום לא עובד). בעבר, אותו נגד עשה את מה שאני עושה עכשיו. בגלל שצה”ל התקדם המון מאז, עד היום עושים את אותו דבר. הבעיה היא הנגד עצמו, שלא עשה את התפקיד שלי כבר הרבה זמן, והוא טיפה חלוד.


טוב, הוא לא סתם חלוד. הוא מזיק, אבל בטוח שהוא יודע הכל. ולכן יצא לי לראות אותו מפשל בגדול בהרבה הזדמנויות תוך כדי שהוא מבהיר לכל העולם שהוא עושה הכל נכון. החלק הכי מצחיק היה שהוא האשים אותי ואת כל העולם בבעיה שהיתה לו, והתברר שהיתה פשוט תקלת תכנות קטנה שאפשר לפתור בחמש שניות. הוא לא בדיוק מצא אותה, אבל ככה זה שהוא תמיד צודק.


ההזדמנות השניה לצחוק היתה הרבה יותר מצחיקה. ביום חמישי פספסתי את ההסעה לרכבת, אבל הצלחתי לקחת טרמפ עם אחת הקצינות בבסיס. איתי היו באוטו עוד שתי בנות מגף שעשו בו תאונת דרכים בגלל חוסר תשומת לב. אותה קצינה שאלה אותנו על התאונה ועל מה שנעשה בעקבותיה, והיתה כל כך שקועה בשיחה שהיא לא שמה לב שהיא עברה כבר את תחנת הרכבת. חוסר תשומת לב באמת יכול להיות מסוכן.


למרות כל הסיטואציות הנהדרות האלה, השבוע גם התעורר עוד קצת הקמפיין הנוראי של “ישראלי אמיתי לא משתמט” (הוא רק מעלים מס). מייקל לואיס עשה את הטעות של ג’קו אייזנברג וזכה בתוכנית ריאליטי. כמובן שכל מאותגרי המוח התעוררו מיידית והודיעו שלא הגיוני שהוא זוכה, כי, שימו לב טוב, הוא לא שירת בצבא.


שוב אותם אידיוטים עושים את הטעות שתעלה לנו בסוף בהתאבדות של חייל או במשבר כלכלי. מר לואיס קיבל את הפטור שלו בעקבות בעיה רפואית. גם העובדה הפעוטה הזאת לא עוצרת את הפטריוטים הגדולים ששואלים למה הוא לא התנדב לצבא. אחרי הכל, עם כזאת יכולת ריקוד, הוא בטוח יכול היה לעשות שירות קצר.


התשובה הברורה מאליה היא “כי ככה”. אנשים לא צריכים להימדד לפי השירות שלהם או לפי אי השירות שלהם. במקום שהרקדן המהולל ישרת בצבא שנה וחצי, יכין קפה לאלופי משנה ויחיה מכספי המיסים הישראליים, הוא הלך לעבוד בשנה וחצי האלו, הכין קפה לעצמו ושילם מיסים. הוא לא הפך לנטל, אלא השתתף בנטל. אמנם לא בצורה פיזית, אבל הוא תרם תרומה לא פחות חשובה.


הקמפיין הדוחה הזה חייב להיפסק עכשיו, לפני שמישהו באמת יפגע ממנו. פולחן הצבא וכל מה שקשור אליו יוביל בסוף לכך שהגוף שצריך לשמור על השלטון יהפוך לשלטון בעצמו.


ונסיים בטעם טוב: מחר יעברו בדיוק שנה וחצי, שהם חצי שירות, מאז גיוסי לצה”ל. איך הזמן טס כשמנקים.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

התגובות של 6 לשיעורים באירוניה
  • אוריה בר-מאיר
    13/02/2010 ב21:48

    עזוב את האידיוטים האלה. פלא שהם מוכנים שיקברו פה ילדים, שמן הסתם לא עשו צבא.

    הגב
    • nadavs
      13/02/2010 ב23:00

      כל עוד קוברים אנשים, הם מסתדרים יופי.
      nadavs

      הגב
  • נזק
    14/02/2010 ב9:33

    קוראים לזה "לגעת בקיר" אני חושבת.

    תמיד תוכל להרביץ לנודניקים האלא עם מטאטא.

    הגב
    • nadavs
      20/02/2010 ב18:03

      אני אשקול את האופציה.
      nadavs

      הגב
  • The BIG little
    15/02/2010 ב22:51

     למרות שאני ממש לא בקטע של מייקל לואיס ודומיו, קבל  על הפוסט ועל החלק הנ"ל בפרט.

    הגב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.