ערב טוב לכולם!
היום, כדי לחנוך את הרשיון באופן חגיגי יותר מהפעם ההיא בה נהגתי לבי”ס לפני המסע לפולין, יצאתי עם אמא שלי למסע ברחבי האיזור הקרוב אלי. הכל היה מצויין, ואמא שלי אפילו הוציאה יותר מאלפיים וחמש מאות שקלים לכבוד החינוך חינם שהוא חוק בארץ (אבל לא ארץ ישראל). בצהריים אח שלי רצה להגיע לחבר שלו, מה שדורש אוטו. אמא שלי הציעה לי לנהוג, ואני כמובן הסכמתי. בדרך, מסיבות כאלה ואחרות, הייתי צריך לעבור לנתיב השמאלי. ראיתי שבנתיב השמאלי יש אוטו, אבל הוא במרחק מספיק בטוח ונוסע במהירות דומה לשלי. תוך כדי המעבר, כשאני כבר בחצי הנתיב, הודיעו לנהג של האוטו בנתיב השמאלי שהתגלה אצלו מוח. מרוב התרגשות הוא לא שם לב לזה שיש אוטו שחוסם לו חצי נתיב, שם גז ואז צפצף לי בעצבים תוך כדי האטה. לקחתי חזרה ימינה והכל נגמר בסדר (הרופאים בטח הודיעו לו בינתיים שהם טעו בטלפון). מכל זה יש רק מסקנה אחת: טמטום צריך להיות עבירת תנועה, או לפחות האצה כשיש מישהו שמנסה לעבור נתיב וכבר התחיל צריכה להיחשב. זה לא הגיוני שעד שאני מאותת כולם נוסעים באותה מהירות כמוני, אבל כשאני מאותת פתאום כולם נזכרים שהם צריכים לעקוף אותי, מימין או משמאל.
אתמול, כמו שראינו כולנו, משאית טיפסה על אוטו והרגה שני אנשים. נהג המשאית טען שהמכונית בלמה בפתאומיות והוא לא יכל לעצור. מכאן אפשר להבין שקרתה אחת משלוש האפשויות:
האפשרות הראשונה – הנהג דובר אמת, ונהג הרכב עשה טעות. הוא לא ראה שיש משאית מאחוריו, עצר בכביש שבכלל לא צריך לעצור בו ועזר ביצירת התאונה הנוראית הזאת.
האפשרות השניה – הנהג דובר אמת, אבל מסתיר את העובדה שהוא ישב למכונית על הזנב. יש יותר מדי נהגים שממש דחוף להם להגיע לאנשהו (ניתוח השתלת מוח?) והם נצמדים לאחרים בלי לחשוב שלנהג מקדימה יש דוושה אחת שעוצרת את האוטו וחוקי הפיזיקה יגרמו לו להיכנס באוטו שמקדימה במקרה שהוא משתמש בדוושה ההיא.
האפשרות השלישית – הנהג משקר. כביש מספר 1 הוא לא כביש שדורש עצירות (הוא כביש מהיר) ולכן חוץ ממכה בראש או מטאור שנפל על הכביש (או ילדים שהציקו באוטו) אני לא רואה סיבה שהנהג יבלום בפתאומיות.
בכל מקרה, מאה ותשעים עבירות תנועה (ואני בטוח שלא כולן על מהירות מופרזת) כנראה די מסגירות את העובדה שלנהג המשאית לא מגיע תואר אזרח השנה. ובכל זאת, אני אהיה מופתע מאוד אם הוא ישב בכלא יותר משלוש שנים.
ולאחר הנושא של הנהיגה המופתית בכבישי ארצנו, יש גם את נושא החינוך המתקדם שאנחנו זוכים לסבול ממנו. לאחרונה העלה משרד החינוך רעיון (עוד רעיון שהעלתי כאן) שיש ללמד את מסכני מערכת החינוך קצת חינוך פיננסי. להסביר איך עובד הבנק, למה הוא אף פעם לא טועה לטובת הלקוח, מה עושה סטנלי פישר ואיך עובדת הבורסה. הרעיון הוא מצויין, וכל מה שנותר לי לקוות הוא שגם היישום יהיה מוצלח. לצערי, למערכת החינוך יש נטייה להרוס דברים טובים, והם עלולים להפוך את השיעורים האלה למשעממים עד אימה או פשוט עוד מקצוע שצריך ללמוד למבחנים שלו. זה אחד המקצועות שאסור לבחון עליהם, כי יש לו משמעות גם לחיים של אחרי בית הספר (ולכל אלה שרוצים להגיד “גם לספרות”, התכוונתי שיש לו משמעות לכל התלמידים). אם יבחנו על זה וגם יעשו מיקוד, עוד נראה זוועות כמו שריבית בנק ישראל ירדה במיקוד, אבל אינפלציה לא (ובין השתיים יש קשר הדוק). אחר כך נראה שאין אף אחד שמבין מי זה סטנלי פישר, ולמה כל חודש מתלוננים על הריבית שלו.
והנה עוד כמה דברים שהממשלה יכולה להעתיק מכאן: שינוי שיטת לימוד הנהיגה, שינוי שיטת הטסטים, הכנסת חשיבה גם לצבא (אין סיכוי), הכנסת חשיבה לכנסת (אבוד) והחמרת הענישה על עבירות (כמעט כולן).
זהו זה להיום (ולהשבוע, כנראה). חוץ מזה שהבית הולך להיות ריק שלושה ימים (הודות לתוכנית גאונית של שליחת האחים שלי לקרובי המשפחה), הדבר המרגש ביותר שיקרה זה שאני אנהג עד איקאה. עוד דבר מרגש שיקרה הוא כנראה שאני אלמד איך מגיעים לאיקאה. זה מידע בסיסי לכל ישראלי.
ולסיום, היום חנכתי את הקילומטר השלושים אלף באוטו של אבא שלי. לכבוד המאורע המרגש, כל הרמזורים בדרך החליפו צבע מירוק לאדום.
יום טוב (ובבקשה אל תנהגו כמו פסיכים).
שלכם,
nadavs