איפה הכסף באמת

בוקר טוב לכולם!


חודש יולי הגיע, ואיתו גם החמסין. אמנם בפיס הצליחו לדייק בתחזית מזג האוויר שלהם, אבל לא בתחזית ההכנסות שלהם, והם הרוויחו רק מליון שקלים מכל הסיפור הזה של ההגרלה (אבל מזל טוב לאלוהים שהרוויח עוד לקוח מרוצה). אמנם מזג האוויר הרבה יותר נסבל ואפשר אפילו לעשות כל מיני דברים כמו לפתוח חלון, אבל עדיין להיות בחוץ ליותר מעשר שניות שקול מבחינתי ללהיות בתנור יותר מעשר שניות. התוצאה די זהה.


אתמול, במסגרת מאמצי להוציא רשיון נהיגה לפני הגיוס, עשיתי עוד שיעור. היה נחמד, הייתי במקומות חדשים, ולקראת הסוף נכנסנו ליישוב שבו היה התלמיד הבא של המורה שלי. הוא נראה כמו ערס (לפי מקורות מוסמכים הוא לא ערס, אלא רק נראה ככה). קוצים בשיער, משקפי שמש בקוטר חצי קילומטר, זקן קטן על הסנטר, גופיה ונעלי נייק גם בטמפרטורה של 35 מעלות. הוא נכנס לאוטו, הזיז את הכיסא לזווית המקסימלית שידיו מאפשרות לו והגיע להגה עם מרפקים נעולים.


אחרי כל הפוזה הוא גם התחיל לנסוע, מה שבכלל קיבע אצלי את דמות הערס. כמו כל מי שרוצה להבליט את קיומו, הוא לא יחליף הילוכים בשקט. הרבה יותר טוב לגרום למנוע לצרוח כדי שכולם יסתכלו, ואז להעביר. אחרי הכל, מה הטעם בלנהוג אם כל הדרך המנוע עושה אותו רעש? אף אחד לא יסתכל.


וגם כן אתמול, במסגרת נסיונותיו לצאת מהבינוניות, לקח גיא מרוז מהבנק שלו את כל חסכונותיו, מאה אלף שקל, במטרה להכפיל אותם תוך 100 ימים. בבנק הציעו לו כל מיני דברים כמו פק”מ (פיקדון קטן משמעות – הוא ישים מאה אלף שקל ובתמורה יקבל עוד שנה שלושים שקלים חדשים), פח”ק (פחחח… צוחקים עליך – שמים את הכסף מתחת לבלטות וכל שנה זורקים לשם מטבע של עשרה שקלים) ועוד איזה משהו שבטח נותן ריבית בגובה אמון הציבור בבנקים.


האמת, הוא עושה משהו נכון. הריבית שהבנקים נותנים בקושי עומדת באינפלציה (באינפלציה שמצפים בבנק ישראל, כי כרגע האינפלציה האמיתית די קרובה לאפס). אז אולי המאה אלף שקלים האלה יהפכו למאה שלושים וחמישה אלף שקלים תוך עשר שנים, אבל אחרי שמכניסים את האינפלציה לחישוב, מקבלים בחזרה מאה אלף שקלים.


כמובן שאף אחד לא האמין בזה. הרי לבתי הספר יש מטרה אחת – ללמד אותנו את המשפט “בזיעת אפך תאכל לחם”. עושים בגרות, צבא, אוניברסיטה ומשם ישר לעבודה. זה נפלא, בתנאי שמרגע שמגיעים לגיל 40 גם נשארים בעבודה. בתי הספר היו יכולים להשקיע כמה שעות בשבוע כדי ללמד קצת על השקעות, התנהלות מול בנקים ואיך להרוויח כסף גם מחוץ לעבודה. כי אחרי הכל, לחיות על דמי ביטוח לאומי זה לא כיף גדול. לאנשים האלה בשוק שצעקו עליו שהוא מנסה לעשות כסף בלי לעבוד יש אולי טיעון מוסרי, אבל עוד 20 שנה, כשהם ינסו לחיות על 2000 שקלים בחודש, הם בטח יגידו לעצמם “איזה טעות עשיתי”. גם זה שמגלגל את הכסף בתוך הכיס כי הוא לא מאמין לבנקים יגלה עוד 20 שנה שעם כל השטרות האלה אפשר לקנות בקושי רבע עוף. אולי הוא יצליח לקנות עם זה מסטיקים (שמשום מה נראה כאילו האינפלציה לא משפיעה עליהם. מאז שאני זוכר את עצמי מסטיק בזוקה תמיד עלה אותו דבר).


אני לא יודע אם הוא יצליח (המטרה ריאלית, אבל אי אפשר לדעת. וחוץ מזה, גם לעשות 50% על המאה אלף שקלים האלה זה יפה מאוד), אבל גם אם הוא יצליח וגם אם לא, אולי זה יפתח את העיניים לכמה אנשים במדינה, ואולי, חשוב מזה, למשרד החינוך. כי אולי ספרות זה חשוב, אבל את החיים אחרי בית הספר צריך לנתח באופן שונה לגמרי.


למי שפספס את התוכנית, אפשר למצוא אותה כאן.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

צפה בתגובות

  • בתור חייל, בורות כלכלית היא אושר. למרות.... שהחוסר בכל זאת מכה בך :) צודק, חינוך מיני כבר עשינו, חינוך תעבורתי עברנו, עכשיו אפשר קצת מבוא לכלכלה, ראבק?

    • אפשר רק לקוות ששם למעלה בירושלים יגלו שזה בעצם נחוץ.
      אבל בתור חייל באמת אין הרבה אפשרויות כלכליות (אולי חוץ מלבחור בין קולה לספרייט).
      nadavs

שתף
    פורסם על ידי
    nadavs

    This website uses cookies.