נדב היה בארה"ב

ערב טוב לכולם!

הנה, שוב הגיע היום שלו מחכים בערך 17,808,219 אנשים ברחבי העולם. היום שבו אני אוכל עוגת שוקולד שאכלתי גם לפני 16 שנים. היום השלישי והאחרון בכל שנה שבו היום חלקי החודש שווה לחודש עצרת (6 = !3 = 3 / 18, הזוכים האחרים הם הרביעי בפברואר והראשון בינואר), היום ה-77 בשנה רגילה, היום שבו הכריז מייקל ג’ורדן על חזרתו לשחק, היום שבו נולד נוויל צ’מברליין ולפי בדה ונרביליס, היום שבו נברא העולם (לפני 5959 שנים), ה-18 למרץ.

הרבה אין מה להגיד על יום ההולדת שלי השנה מלבד העובדה שליד שמאל שלי יש טווח תנועה די מוגבל. גם השנה יש עוגה, מתנות, עבודה כמרכזיה שאומרים לה “מזל טוב” ולחיצה אינסופית על Ctrl + V כדי להדביק את המילה “תודה” בכל חלון אייסיקיו שקופץ. שגרה, אפשר לומר. גם השנה נפתחה בפני היום הזכות לעשות טסט (עכשיו אני צריך למצוא מקום שאפשר לעשות בו טסט רק מגיל 18 ולנסות שם) וגם השנה אני לא אעשה אותו ביום ההולדת (בעיקר בגלל העובדה שאני לא יכול לסובב את ההגה ימינה כרגע). כמו שאמרתי, שגרה.

וכמיטב מסורת ימי ראשון, הנה מה שקרה במקום ההוא שאמרתי בו היום את המילה “אופניים” יותר משלושים פעמים, הבצפר.

ביום חמישי שלפני הטיול השנתי הודעתי לכמה אנשים בכיתה שאני לא אהיה בשיעור הראשון כי אין אנגלית. כמובן שהסיפור עוות וסופר למחנכת שלי שאני לא אגיע היום בכלל. לצערי הגעתי, שמתי את העוגה במקרר של המורים (עם פתק של שייכות לכיתה, אחרת העוגה תסבול מתסמונת “הארבה האנושי”) והלכתי לפיזיקה, שם משרד החינוך הוציא אותי מדעתי.

היום התפרסם המיקוד לבחינות הבגרות בקיץ. המיקוד הוא רשימה של נושאים שלא יופיעו בבחינה. מטרת המיקוד היא לגרום לכולם להילחץ ולחרוש על הנושאים שכן נשארו. במיקוד בפיזיקה ירדו הנושאים הבאים: גרביטציה בין גופים (לא הכוח שמושך את כולנו למטה, אותו חייבים להשאיר), מתקף ותנע (לא קריטי, אבל מעניין), שיפועים וחיכוך. שיפועים ירדו? אז מה יהיה עכשיו? “כדור נדחף משולחן ישר בגובה חמישה מטרים. כמה זמן ייקח לו להגיע לרצפה?” (שניה אחת). אבל מה שבאמת מרגיז זה שהורידו את החיכוך, הכוח שגורם למכונית של שרת החינוך הנכבדה להגיע כל יום למשרד. אחרי זה אנשים מגיעים לאוניברסיטה או לבית חולים אחרי תאונה בגלל ברקסים מקולקלים ואומרים “איזה חיכוך? זה ירד במיקוד!”. עכשיו אני לא רוצה לקבל שום שאלה על מכוניות, עגלות, נורות חשמל, כתיבה עם עיפרון, אסטרואידים שנשרפים, אוויר (ממילא אוויר לא קיים בבגרות בפיזיקה) או כל דבר אחר שצריך חיכוך. נראה עכשיו על מה יש להם לשאול.

לאחר מכן היה שיעור ספורט שבו המורה ראה שאין לי מה לעשות בשיעור ומחר במתכונת והודיע לי שאני אעשה את המתכונת בשנה הבאה. נפלא. גם זה וגם הבגרות באותה שנה. מחר אני כנראה אשאר בבית בגלל המתכונת. שיעורים 1 ו-2 הכיתה שלנו במתכונת, אין לי מה לעשות. שיעורים 3 ו-4 כיתות אחרות במתכונת, אז הכיתה שלנו בשיעור חופשי. שיעורים 5 ו-6 יש פיזיקה, אבל המיקוד הזה עלה לי על העצבים. שיעורים 7 ו-8 יש חזרה למבחן במתמטיקה, אבל זה מאוחר.

השיעור אחרי זה היה תנ”ך, שם זרקו עלי בלונים ואכלנו את העוגה. בסוף השיעור גם קיבלנו חזרה את המבחנים. 85. שמונה נקודות הלכו על הרבי כשר שאמר איזה פירוש שלא ברור איך המורה הגיעה אליו (ולא ברור למה היא פסלה את שלי, כי גם את הפרשנות אפשר לפרש).

בסוף הגיע שיעור ספרות שבו חולקו המבחנים. אני מזהיר אתכם, עומד להיחשף כאן נתון מזעזע, ואני מבקש את סליחת הקוראים. זה קרה בטעות. אני לא יודע איך. זה באמת שלא בכוונה. זה עדיין לא ברור לי. קיבלתי תשעים.

זהו זה ליום ההולדת ה-17 שלי. המונה בצד שמאל יגיד מחר “מזל טוב!”, אבל זה רק בגלל ששנה הבאה היא שנה מעוברת והוא אומר מזל טוב רק כשהוא מראה שיש עוד 364 ימים. תתעלמו ממנו.

יום מצויין.

שלכם, בן 17,

nadavs