קטגוריות: A עד Fארץ הקודש

עינוי פולני

ערב טוב לכולם!


הפעם, בגלל שבוע יבש במיוחד (היה מבחן בכימיה – הלך טוב) נתחיל ישר עם מוקד האסון: הבצפר.


היום התחיל בחדשות טובות וחדשות רעות. החדשות הרעות הן שיש שיעור ספרות (אחרי שאתמול המורה לא הגיעה וגרמה לשמחה גדולה). החדשות הטובות הן שאין תנ”ך ובמקום זה הולכים לשמורת נחל אלכסנדר ואוכלים שם (כמו שעשינו לפני כמה חודשים, רק בלי בשר). אחרי דברי הקדמה ארוכים מאוד, הלכנו לשיעור מתמטיקה.


בשיעור היה מרתק כרגיל. המורה דיבר ודיבר בעוד אני יושב ומשתעמם בפינה כרגיל. בסוף השיעור הגענו לתרגיל כלשהו שהמורה נתקע בו, והבטיח שהוא יעשה אותו ביום שני.


אחרי מתמטיקה, עברנו להיסטוריה. כדי שאני לא אשתגע, העתקתי את התרגיל על איזה דף בתחילת השיעור והתחלתי לעבוד עליו. לצערי, הצלחתי אחרי חמש דקות לפתור אותו, מה שהביא לכך שבמשך חמישים דקות הייתי צריך גם להקשיב לשטויות שהמורה מדברת. המורה התמקדה בעיקר בפתרון של שאלות שאולי יהיו במבחן והורתה לנו במה לפרט ובמה פחות לפרט (מה שאומר שלא משנה כמה אני אכתוב – יהיה חסר). לאחר מכן עברנו לכתיבת נושאים בכרטיסייה (בתרגום משפת המורה – “ראשי פרקים”, או נושאים שכדאי לדעת עליהם הכל, כולל מתי ההורים של מישהו שגרם למישהו אחר לחשוב על הנושא התחתנו) ולבסוף סיימנו עם פקודת הקומיסרים (בתרגום חופשי לעברית – להרוג את כל מי שהם רואים ברוסיה). לאחר מכן התחיל שיעור מרתק הרבה יותר, ספרות.


בשיעור ספרות המשכנו עם סיפור דגי הבננה, והפעם הגענו למוטיב הראייה ומוטיב הרגליים. אני די בטוח שגם פספסנו את מוטיב הדגים, מוטיב הים, מוטיב החול, מוטיב השמש, מוטיב המלון, מוטיב הטלפון ועוד כל מיני מוטיבים של דברים שהופיעו פעמיים בסיפור. אחרי שסיימנו לכתוב שני עמודים על השטות הזאת נגמר השיעור בשעה טובה.


אחרי זה, ירדנו לכיוון פארק נחל אלכסנדר, אכלנו קצת פיתות וסלטים, וחזרנו למעלה.


לבסוף, בשעה שלוש, נכנסנו לכיתת הכנה לפולין. זה נורא ואיום. חוץ מזה שזה משעמם כמו שיעור היסטוריה וחסר טעם, רמת הרצינות בחדר שאפה לאפס, מה שהוביל ליצירת שילוב קטלני שקטל כל אפשרות לכך שאני ארצה להשתתף במפגש הבא. מטוסים יהיו גם עוד חמש ועשר שנים, ככה שאני אוכל לטוס לפולין גם אז, בלי הצורך להשתתף במפגשי הכנה וימים מרוכזים של הדבר הזה כדי להיות תקוע באוטובוס חמש שעות עם אנשים ששכל זה מהם והלאה. גם דברי ההנהלה של “מי שיפריע לא יצא” לא מנחמים אותי. אמון בבתי ספר בארץ כבר איבדתי מזמן.


ולסיום, בערוץ עשר מעלים תוכנית בשם “הכוח” על אנשים עם “כוחות על טבעיים”. יש לי תחושה קשה של דה ז’ה וו. זה בטח הכוחות מהמגנט של אורי גלר.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

שתף
    פורסם על ידי
    nadavs

    This website uses cookies.