קטגוריות: A עד Fארץ הקודש

כיפוף כפיות חמות

ערב טוב לכולם!


אתמול, בעקבות תחושה של סוף שבוע טוב מדי, התיישבתי בתשע מול ערוץ שתיים וראיתי את כל התוכנית של אורי גלר, כולל הפרסומות (ג. יפית – תני לחברים שלך את הצ’יריוס. הם ממש מעצבנים כשהם צועקים לך). באמצע התוכנית הגיע האורח הקבוע (אם הוא קבוע, הוא נחשב אורח?) שאין לי עדיין איך קוראים לו ונתן לכל מתמודד כפית שעליו לעקם. אמיר לוסטיג הצליח לעקם את הכפית שלו באמצעות גלי מוח או גלי מיקרו (או הקרינה הסלולרית החזקה שיש באולפן בעקבות האנטנה הסלולרית שהוזכרה מוקדם יותר בתוכנית). המתמודד השני הצליח לעקם את הכפית בחצי מעלה. להשוואה, הוא לקח את הכפית השניה, כופף אותה תוך חצי שניה למצב הרגיל שלה ונתן לנו למדוד במד זווית את הזווית שנוצרה שם. אבל משהו שם מאוד מחשיד. אולי חוץ מארנולד שוורצנגר ועוד כל מיני אנשים שמתמודדים על התואר “מר עולם”, אף אחד לא יכול לכופף כפית רגילה כ”כ מהר. אבל המתמודד השני (שגם לו אין לי מושג איך קוראים) לא התייחס לחוקי הפיזיקה השוליים האלה וכופף את הכפית ממש מהר. כנראה שהקרינה הסלולרית חיממה את הכפית, או שהיא הגיעה חמה מהבית. מה שבטוח, כפית רגילה היא לא היתה.


ועכשיו למקום ההוא שבו כל הכפיות מפלסטיק, הבצפר.


היום התחיל עם שיעור אנגלית ואנסין, הפעם על הנושא המרתק של סבונים. ידעתם שתהליך ייצור הסבון נקרא saponification? נכון שזה ממש ממש מעניין אתכם? גם את המורה שלי זה עניין, והיא כנראה גם רצתה לדעת מה הדעה שלי על החזרת ג’ינסים יקרים וקרועים לחנות דרך המכתב שהיינו צריכים לכתוב. בסוף השיעור שבמהלכו קיבלנו חזרה את האנסין ה”קשה” הראשון ונודע לי שקיבלתי ציון כלשהו (רמז: תכפילו 2 ב-11, ואז עוד פעם ב-2 ואז שוב פעם ב-2) נודע לי גם שהשיטה של “העתק-הדבק” שהמורה ניסתה ללמד אותנו עבדה מצויין, וכמעט כולם קיבלו שישים כי הם ביצעו אותה. כמו כן, המורה לאנגלית הוכיחה שהיא נחמדה מאוד היום. מישהו ניגש אליה ואמר לה “למה סימנת לי שהתשובה הזאת לא נכונה אם סימנת לו (מישהו אחר) שהתשובה כן נכונה?”. המורה החביבה השיבה לו “אתה צודק. קרא לו, הוא גם טעה וצריך להוריד לו נקודות”. ללא ספק, הנחמדות בהתגלמותה.


אחרי שביליתי שיעור אנגלית שלם מחוץ לשיעור (רק עוד תשעה ימים. רק עוד תשעה ימים) הוצאתי את המטריה והלכתי לפיזיקה, שם גילינו שאם גוף כלשהו מחליק ברבע מעגל ברדיוס מטר וחצי למישור עם מקדם חיכוך של 0.3, הוא יעבור 5 מטרים על המישור. התברר גם שזה יכול להיות כל גוף: שעון יד או משאית זבל. כמובן שצריך לבצע את הניסוי בתנאים אידיאליים, כמו חוסר אוויר ורבע מעגל חלק לגמרי, אבל זה סתם קטנוניות.


אחרי זה הלכנו לספורט, שם נודע לי ששוב אין כימיה (אני מקווה שהיא לא מצפה שנעשה בגרות על שלושה ניסויים מסכנים) ולבסוף לתנ”ך, שם למדנו ששוחד יעוור עיני צדיקים. מכיוון שאחת הבנות קראה לא נכון את המילה “פקחים” (היא קראה את זה כ”פקחים” במקום “פיקחים”) המורה הגיעה לזה שאולי אפשר לנסות לשחד פקח חניה שבדיוק נותן לה קנס. זה מומלץ מאוד בארה”ב, שם נסיון כזה יגמר בזה שהיא תקבל את הקנס, יגררו לה את האוטו ויגררו גם אותה לכלא. אבל זה פרט שולי. היא מוזמנת לנסות. אחרי פרשת המס הזאת, אני לא אתפלא אם יוותרו לה גם על חמשת הקנסות הבאים.


זהו זה להיום. מחר הולך להיות יום ארוך (מתמטיקה עד שש וחצי) ומשעמם (היסטוריה). אני כבר מכין את עצמי נפשית.


ולסיום, בזמן האחרון יש פרסומת של פלמוליב אוקסי משהו שאומרת שהנוזל כלים הזה מסיר אפילו לכלוך בלתי נראה, מה שמוביל לשאלה חשובה לא פחות מפעולת החמצן המשולבת של הסבון הזה: אם לכלוך הוא בלתי נראה, האם הוא עדיין נחשב לכלוך? תחשבו על זה.


יום טוב ונטול לכלוכים בלתי נראים.


שלכם,


nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

שתף
    פורסם על ידי
    nadavs

    This website uses cookies.