מ-28 לאפס בשמונה חודשים

ערב טוב לכולם!


ובכן, זה רשמי. לאחר בדיקה מקיפה במשרד הרישוי התברר שאני לא צריך לעשות עשרים ושמונה שיעורי נהיגה (אלא אם יתברר ששכחתי מה עושים, מה שלא כ”כ סביר). מלווה יהיה לי מכיוון שאני לא נוהג יותר יותר משנתיים (ומצד שני, אם הייתי נשאר בארה”ב עד גיל 18 לא הייתי צריך גם לעשות טסט ותיאוריה, אבל נתעלם מהפרט השולי הזה). קיבלתי הוראות מדוייקות מה אני צריך לעשות: לפנות למורה לנהיגה ולבקש להתחיל שיעורים. אחרי כמה שיעורים צריך לגשת למשרד הרישוי בנתניה למישהי ספציפית שאני לא זוכר את השם שלה כרגע ולבקש ממנה אישור לכך שאני לא צריך לעשות עשרים ושמונה שיעורים. במקרה של בעיות יש להפעיל את ויטמין P. בסוף התהליך אני אמור לקבל אישור לכך שאני לא מחוייב לעשות 28 שיעורי נהיגה ובמרץ לעשות את הטסט. עכשיו רק צריך לבחור יום. אם מערכת השעות בבית הספר לא תשתנה הרבה, העשרים למרץ נראה כמו תאריך מושלם.


ועכשיו למה שקרה במקום ההוא עם המערכת שעות, הבצפר.


היום התחיל עם כימיה עם המורה השניה (מכיוון שכפי שכבר ציינתי כאן המורה השניה נמצאת בפלורידה). היה שיעור כמו עם המורה הרגילה. אותן שאלות, אותם אנשים ששואלים שאלות, אותם אנשים שהמורה מעירה להם כל הזמן. בסוף השיעור השני הכיתה שלנו יצאה מכיוון שלכיתה הרגילה של המורה ההיא היה בוחן. מחר נראה כמה הם קיבלו בבוחן הזה.


אחרי כימיה התחיל השיעור המרתק ביותר עלי אדמות, שיעור היסטוריה. המורה הסבירה לנו על הסכם ריבנטרופ-מולוטוב, ולראשונה בהיסטוריה נרשם שיעור שהמורה לא הזכירה את המילה “סיכומים”. בהחלט עניין ראוי לציון. עניין עוד יותר ראוי לציון הוא שהיא סוף סוף לימדה משהו. בהחלט הישג. בסוף השיעור הוחזרו הבחנים של הנכון/לא נכון, ושלי חזר עם הציון הקבוע, פעמיים שמונה. נראה לי שהמורה כבר לא מסתכלת על מה שכתבתי אלא רק על השם. “אה, זה נדב. טוב, מגיע לו 88”.


אחרי שהשארתי את הממוצע שלי בהיסטוריה אותו דבר, התחלקנו לקבוצות של כיתות אנגלית. הכיתה שלנו הלכה למועדון לעשות את ההצגות של העבודה וכל שאר כיתות י”א הלכו לאולם כדי לראות הצגה אחרת. אצלינו היו שתי הצגות עם תפאורה מרשימה והצגה פחות מרשימה, והצגה אחת בלי תפאורה אבל הצגה מאוד מרשימה. בסוף השיעור המורה בדקה אם אני יכול לעשות את הבגרות בחורף (כי אתמול היא לא יכלה לשאול בישיבת צוות) והתקבלה תשובה חיובית. עכשיו אני רק צריך לזכור את הכלל היחיד – “כבה את המוח”.


אחרי אנגלית היתה לי ולכל מי שאיתי בפיזיקה הפסקה מאוד ארוכה. המורה לא הגיעה, אז בשביל שלא נשתעמם לא עשינו כלום. לאחר מכן הלכנו לכיתה וחלק מהכיתה התכונן למבחן ביום רביעי, מה שגרם לנו להיזכר בדברים משונים כמו שיטת הנחש. אחרי השעתיים וחצי האלה התחיל שיעור מתמטיקה בו חישבנו את ההסתברות לכך שהשיעור יסתיים לפני השקיעה. התשובה, כמובן, יצאה אפס.


זהו זה להיום. מחר יש שיעור ספורט (איזה כיף! ריצה קלה!), לאחר מכן כימיה ולבסוף מתמטיקה, שם אני אוכיח באינדוקציה שמשעמם לי.


יום טוב.


שלכם,


nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

התגובות של 4 למ-28 לאפס בשמונה חודשים
  • *עידית*
    21/11/2006 ב14:33

    תמיד יש לך מעברים כ"כ פיקנטיים לנושא ביה"ס
     
    למה עד מרץ תחכה כדי לגשת לטסט?
    אבל- יכול להיות שאתה מאמין שככל שתחכה יותר כך תרצה יותר לעבור ועם רצון טוב, וודאי שהטסט עובר טוב…!
     
    אני בעד שתאמר למורה שאתה רוצה לעלות מדרגה ואתה מוכן להתפשר איתה על 99. 88 כבר מיצה את עצמו.
    וברצינות- אם יש ציונים קבועים למרבית הכיתה לפחות אולי זאת ההזדמנות לעבור לשיטת תעודות הזהות במקום שמות (שהוריכם חשבו עליהם יומם וליל לפני שנים, אבל אם המורה להיסטוריה לא מסתדרת איתם, יש ללכת לקראתה…:|  )
     
    בכל פעם שמתקיימת ריצה קלה, תמיד יהיה את האחד שירוץ בכל המהירות ויתרבב בפני כולם שזאת ריצתו הקלילה…
     
    יום טוב

    הגב
    • nadavs
      21/11/2006 ב16:04

      הסיבה לכך שאני מחכה למרץ היא פשוטה מאין כמוה – רק במרץ אני אהיה בן 17.ובהיסטוריה לא ממש יעזור לי לרשום תעודת זהות. המורה עדיין תברר את המספר, תראה את השם שלי ותיתן לי אוטומטית את הציון הקבוע.
      nadavs

      הגב
  • אתי
    23/11/2006 ב19:28

    וואי כמה זמן לא קראתי את הבלוג שלך
    ה-20 במרץ וואו זה תאריך מצויייייייייייייןןןןן למה? אתה שואל? כי זה היום הולדת שלי חה חה חה חה חה

    ד.א למה אתה משאיר את השעון בצד שמורה על השעה בבוורלי הילס?

    הגב
    • nadavs
      24/11/2006 ב12:54

      נו, רואה? אני יודע לבחור תאריכים טובים. P:
      אני משאיר את השעון כי… אממ… אם מישהו ירצה לדעת איפה הייתי בארה"ב, תהיה לו תשובה (למרות שהסיכוי לזה קלוש. כולם בסוף שואלים בתגובות או באייסיקיו/מסנג’ר).nadavs

      הגב

להגיב על *עידית*בטל תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.