חגיגמוס

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!

ממש לפני כמה דקות חזרנו מחגיגות ה-Celebremos (תמיד חשבתי שזה Celebramos). החגיגה המדהימה נועדה להראות את מיטב הכשרונות (והכשלונות) הצעירים בבית הספר וגם לחלק פרסים לתלמידים שנבחרו ע”י המורים. החלק הראשון, ההופעות, היה… אמ… בסדר. היו כאלה שרקדו וידעו מה הם עושים וכמובן גם כאלה שעלו היום לבמה עם כלי נגינה והשתמשו בו בפעם הראשונה בחייהם. שיהיה. אחרי המופע האומנותי המרתק, הגיע שלב הפרסים. הראשונה לחלק את הפרסים היתה המורה שלי. היא היתה חייבת להיות עם האות A. אחרי זה ביקשו מאיתנו להישאר ולעמוד שם. איזה כיף. הייתי צריך לחכות עד שכל המורים יסיימו לחלק את הדפים עם השמות ורק אז ירדתי מהבמה. לא שזה היה נורא כ”כ, אבל אני מעדיף לשבת על הכיסא ולהסתכל על אחרים. וכרגיל, כשזוכים פה במשהו, מקבלים אוכל. לפני חודשיים היה בוריטו, עכשיו זה מיץ לפי בחירתי. אין סיכוי שאני אשאר רעב.

לפני כל זה, היום בבוקר, הגענו לחדר של ביולוגיה, שמנו את הדברים ויצאנו החוצה. בחוץ היינו צריכים לחכות כמה דקות לאוטובוס, לעלות עליו ולהגיע לקולנוע. אבל פה כמובן שאי אפשר להגיע בזמן, והאוטובוס איחר רק בעשרים דקות. על האוטובוס, בחרתי את המקום הכי מעצבן. ליד הגלגל. ישבתי עם הרגליים מקופלות כל הדרך. הגענו לקולנוע, קנינו את הפופקורן והשתייה שלנו והתיישבנו באולם (עם מספר המזל שלוש עשרה). הסרט היה על אל גור (זה שהפסיד לגאון מהבית הלבן בבחירות בשנת 2000) שמרצה על התחממות גלובאלית. התחממות מי הים, הפשרת קרחונים, פחמן דו חמצני והמחזוריות שלו ועוד כל מיני דברים על התחממות גלובאלית הופיעו על המסך. בסך הכל סרט נחמד, אבל בהתחשב בתגובה הנפוצה ביותר אחרי הסרט (“משעמם”), לא נראה לי שהיה חכם לקחת אותנו לשם. סתם הוצאה של חמישים אלף דולר.

אחרי שחזרנו, סיימנו את הזמן של שיעור ביולוגיה ונגמרה הפסקת הצהריים, עלינו למעלה לקפיטרה לארגן את החגיגה הגדולה שהיתה בערב. המורות שהיו שם נתנו לנו לנפח בלונים, לשים קישוטים ועוד כל מיני דברים שונים ומשונים. בלונים היו כמובן סימן ברור לפיצוצים ורובי גומי, וכל השאר היה סימן לזה שאף אחד לא יעשה כלום. אחרי שנמאס להם מאיתנו, העבירו אותנו לאודיטוריום. לצערם, הוא היה סגור ולכן העבירו אותנו לדלת הראשית של הבצפר. היינו שם עשרים דקות עד שלמורה המשגיחה נמאס והיא נפטרה מאיתנו. ראינו אותה אח”כ בערב.

זהו זה לבצפר להיום. ללא ספק, יום מבוזבז. המורה שלי למתמטיקה, שרוצה שנבוא עם שאלות, בטח ייתאכזב לשמוע על הבזבוז זמן המשווע הזה.

אין משפט אמריקאי, למרות שהיה רק זוכה אחד בפרס שיש לו קשר למדינה לטינית כלשהי.

יום טוב.

שלכם,

nadavs