סקוייה, יוסמיטי וטמטום. בעיקר טמטום

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!
ובכן, חזרתי מטיולי הארוך באמצע קליפורניה. ביקרנו בפארק סקוייה עם העצים הענקיים, ביוסמיטי הענק ובמליון תחנות דלק. ככה זה כשנוסעים הרבה.
ביום ראשון קמנו בבוקר בשעה שבע. התארגנו, ארזנו מה שנשאר לארוז, ויצאנו מהבית אל עבר המשפחה שאיתה יצאנו לטייל. אבא שלי אמר שנצא משם תוך רבע שעה, ואני אמרתי לו שהוא אופטימי מדי. נכון, יצאנו משם תוך חמישים דקות, אבל את האמת, לא ציפיתי למשהו אחר. יצאנו לדרך.
בדרך לפארק סקוייה ראינו שלט מאוד מעודד – רק עוד 386 מייל לסקרמנטו (בערך 617 ק”מ). בגלל שסקרמנטו קצת יותר רחוקה, הורדנו שלושים מייל, וקיבלנו 356 מייל, או 570 ק”מ. נסיעות ארוכות זה לא התחביב שלי, אבל זה עדיף על טיסות ארוכות, שזה בכלל לא התחביב שלי. לבסוף הצלחנו להגיע לפארק, לשלם לגנבים עשרה דולר ולראות עץ סקוייה.
עצי הסקוייה הם לא הגבוהים ביותר, לא הרחבים ביותר ולא היפים ביותר. מה שמייחד אותם זו כמות החומר האורגני, שהיא הגדולה ביותר בעולם. הנפח שלהם גדול מכל דבר חי אחר. חוץ מזה, הם עמידים בפני שריפות, מחלות, חרקים וכמעט הכל. נקודת התורפה שלהם היא השורשים, שהם מתפרסים על פני השטח. אם השורשים היו עמוקים, העצים היו חיים לנצח. אני לא ממש מרחם עליהם, גם אלפיים שנים זה משהו לא רע.
אחרי שראינו הרבה עצים, עצרנו לאכול משהו. בכניסה לאיזור היה כתוב איזור דובים, איזה יופי. קצת אחרי שהתמקמנו הגיעה אמריקאית חביבה והודיעה באדישות שהיא ראתה דוב. כולנו הלכנו מיד לראות אותו, אבל אני עמדתי רחוק מדי, ורק ראיתי אותו כמשהו זז בין העצים. כמה אנשים שהיו איתנו כן ראו אותו, וסיפרו שהוא היה שחור וקטן. בפעם הבאה גם אני אראה אותו, אני לא רוצה לפספס כזה דבר. אחרי האוכל נסענו למלון שלנו, שם היה אינטרנט. לא עדכנתי את הבלוג משם מכיוון שזו היתה מקלדת של מחשב נייד שאני לא סובל, והיו המון אנשים מסביבי שהפריעו. חוץ מזה, לא היו אותיות בעברית על המקשים, מה שדי הקשה עלי לתקן את הטעויות שלי.
ביום השני נסענו לפארק יוסמיטי. הפעם שילמנו לגנבים 20 דולר, וקודם כל נכנסנו לאיזור הסקוייה שם. ראינו עוד כמה עצים ענקיים, והמשכנו לתוך העמק של הפארק. בעמק הלכנו למפל כלשהו, אבל הרבה מים לא היו בו. מים יש באביב. לאחר שהיינו יותר מדי זמן במפל הזה, נסענו למלון השני, והנוראי. מילא האינטרנט עולה 50 סנט לדקה כשחילזון יותר מהיר ממנו, אבל לא היתה קליטה סלולרית, מה שדי עצבן את כולם.
ביום השלישי חזרנו ליוסמיטי ונסענו לאגם המראה (Mirror Lake). באגם לא היה כלום חוץ מחול, אבל מצאנו שם כל מיני גרגירי חול נוצצים, זהובים ורכים, מה שהעלה אצלינו חשד קטן שמדובר בזהב. אחרי הכל, בבהלה לזהב אנשים הגיעו לאיזור שבו נמצא הפארק. לקחנו כמה חתיכות קטנות, ואנחנו רוצים לשאול צורפים מה זה. למרות שאספנו אולי גרם אחד, טוב לדעת שגנבי המשאבים לא לקחו את הכל.
לאחר אגם המראה אכלנו שוב, ואז התחילה הנסיעה הארוכה הביתה. ביציאה מהפארק אפילו תפס אותנו שוטר על מהירות (פתאום הוא הפעיל את המנורות שלו, ולא היתה לנו ברירה אלא לעצור בצד). שתי עצירות בתחנות דלק ושבע וחצי שעות סך הכל די עצבנו את כולם, אבל לא היתה ברירה. כולנו שמחנו כשראינו שלוס אנג’לס רק עוד 97 מייל (בערך 150 ק”מ).
והיום, אחרי שינה טובה על מיטה טובה, נסעתי עם אבא שלי לעירייה ולמשרד הרישוי. בעירייה היינו צריכים להחליף את אישור החנייה שקיבלנו, כי האיזור לא היה נכון. למזלינו זה לקח רק חמש דקות, והלכנו משם. לאחר מכן, נסענו למשרד הרישוי, שם ישבה מזכירה מפגרת שלעסה מסטיק בפרצוף שלנו. היא עשתה ממני מטומטם, ובגלל שהיא כל כך מפגרת, נסענו למקום אחר, שם קיבלנו הוראות לבצפר לנהיגה קרוב. בבצפר נרשמתי, אבא שלי שילם לא מעט, וביום שבת אני מתחיל. בסוף השבוע הזה (עוד שלושה ימים) אני נוסע לשם פעמיים בשביל לעשות את החינוך נהגים. שבע שעות כל יום. ביום שני או שלישי אחד ההורים יקח אותי לשם בשביל לעשות סוף סוף את התיאוריה, לקבל פרמיט ולהתחיל לשבת מקדימה בצד שמאל, וגם לעשות עם זה משהו. סוף סוף.
המשפט האמריקאי: “Stopped you for speeding”. השוטר החכם מספר לנו למה הוא עצר אותנו, ועוד מצפה לתשובה. החוכמה האמריקאית בעיצומה.
יום טוב.
שלכם,
nadavs

לא רואים את האתר/התגובות כמו שצריך בסלולר? נסו את הלינק הזה

התגובות של 5 לסקוייה, יוסמיטי וטמטום. בעיקר טמטום
  • stoo
    06/10/2005 ב16:04

    מזל שאין פארקים כאלה בארץ.

    שנה טובה!

    הגב
    • nadavs
      07/10/2005 ב0:49

      באמת מזל. גודל הפארק הזה הוא קצת פחות משישית ממדינת ישראל. איפה היו גרים אנשים?
      שנה טובה גם לך!
      nadavs

      הגב
  • I, Cookie
    06/10/2005 ב22:14

    נסעתם כלכך הרבה בשביל עץ?!?!
    עץ!?!?!

    poor you.

    אני אישית לא סובלת טבע.
    ואני גם אלרגית למרבית העצים.
    ושונאת חרקים.
    ואיו.
    אני בעד פיח וזיהום אוויר!:)

    בכל מקרה; הידד, רישיון הנה נדב באP:
    בהצלחה!!

    הגב
    • nadavs
      07/10/2005 ב0:50

      נסענו הרבה בשביל לראות טבע, לא רק עץ. חוץ מזה, זה עץ נורא יפה. 😉
      אם את אוהבת זיהום אוויר, בואי ללוס אנג’לס. יש פה זיהום אוויר 365 ימים בשנה.
      nadavs

      הגב
      • I, Cookie
        07/10/2005 ב1:22

        זה שהוא יפה לא מצדיק נסיעה מפרכת עד אליוP:
        ועץ, טבע, הכל אותו חרא.

        והלוואי שיכולתי לבוא ללוס אנג’לס-__-"

        הגב

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.