4th of July

ערב טוב לכולם (בוקר טוב לישראלים)!

ובכן, הרביעי ביולי הגיע. חוץ מהעובדה שנותרו לי עוד 10 ימים לטיסה לארץ ועברו כבר 3 ימים מאז יום העצמאות של קנדה, זה גם יום העצמאות של ארה”ב.

אמריקאים יצאו בקרוב לרחובות כדי לראות מופעי זיקוקים מרהיבים (הנה עוד משהו שהם גנבו מהסינים). האומה החכמה בעולם גם נזכרה לשים דגלים על הפנסים היום. בטח מחר כולם ירדו. אין כמו אמריקה בשטויות כאלה.

ועכשיו, ביום הרביעי לחודש יולי, שנת 2005, בעוד באיזורי זמן מזרחיים יותר כבר מעיפים זיקוקים לאוויר, הגיע הזמן לעשות ניתוח מקיף לשיר שהפך להמנון האמריקאי, The Star Spangled Banner.

השיר המפגר הזה נכתב בשנת 1814 ע”י פרסניס סקוט קי (Key, כמו מפתח), כשהאמריקאים נלחמו שוב באנגלים. השיר אומץ כהמנון רק בשנת 1931, מה שמעלה את התמיהה מה היה ההמנון הקודם שלהם, אם בכלל.  הנה השיר והניתוח שלו, מובאים לפניכם (אם אתם רוצים מוזיקה חפשו ברשימות):

O, say can you see, by the dawn’s early light – השורה בעצם שואלת האם האמריקאי הממוצע מצליח לראות באור הקלוש של הזריחה. התשובה היא כמובן שלילית, אמריקאים יכולים לראות רק את עצמם עם כל תאורה שתשימו להם. הם יתחשבו באחרים רק אם זה נוגע להם אישית.

What so proudly we hail’d at the twilight las gleaming (לידיעתכם – twilight – בין הערביים, gleaming – בוהק) – הם בטח היללו ושבחו איזה כוכב פופ כיאה ל”תרבות” שלהם. לא נראה לי שהיא היתה מאוד שונה ממה שהיא היום.

Whose broad stripes and bright stars, thro’ the perilous fight – (מילים – broad – רחב, perilous – מסוכן) – כנראה שהם למדו שלא טוב לדחוף את הפסים והכוכבים שלהם לכל חור. זה יכול ממש לעזור.

O’er the ramparts we watch’d, were so gallantly streaming – (מילים מילים – ramparts – הגנות) – פה נשאלת השאלה “האם השקענו מספיק בהגנות?”. התשובה היא כנראה “כן”, האמריקאים ניצחו בסוף. זה הרי דיבר מעשרת הדברות של האמריקאים.

And the rockets’ red glare, bombs bursting in air – זה די ברור. האנגלים השתמשו בזיקוקים אדומים כדי להלחם באמריקאים. סתם, סתם. היתה מלחמה והיו מלא פצצות באוויר. האמריקאים נלחצו ואמרו למיסטר פרזידנט שצריך להתקיף חזרה. אנגליה לא שבה להיות אותו דבר מאז. או שבעצם האמריקאים ירו את הטילים האלה? כבר אי אפשר לדעת.

Gave proof thro’ the night that our flag was still there – עכשיו הכל ברור. האמריקאים ירו את כל הטילים ונלחמו באנגלים בשביל מטרה אחת – לשמור על הדגל. הם חשבו שהם משחקים עם האנגלים במשחק “תפוס ת’דגל”, רק שהם לקחו את זה יותר מדי ברצינות.

O say, does the star-spangled banner yet wave – בשורה הזאת האמריקאים מודים שהדגל שלהם הוא בעצם באנר אחד גדול. בחיים שלי לא ראיתי כזו פרסומת מתמשכת ומעצבנת.

O’er the land of the free and the home of the brave – או שהם מתכוונים לאנגליה או שהם שקרנים גדולים. האומץ שלהם פה מתבטא בהלשנות בלבד. הם גם מאוד חופשיים, לנשום. זו מדינת משטרה.

השיר הזה ממשיך עוד ועוד, אבל אנחנו נעצור כאן. גם הקונגרס עצר כאן, יש גבול לכמה שאפשר לבלבל את האנשים.

אם אתם רוצים שיר הרבה יותר קליט, נסו את השיר שלי.

ומה למדנו מכל זה? האמריקאים הם שקרנים גדולים. כל התוכניות שלהם לשקם את אירופה היו לא פחות ולא יותר מתוכניות שיגרמו לארה”ב להרוויח סכומי עתק על גב המדינות המשתקמות. מלחמת ויאטנם שלהם גם לא היתה הצלחה גדולה, שלא לדבר על המלחמה בעירק.

האמריקאים גם הביאו לנו את שלושת המכות הגדולות של החברה המערבית: מקדונלד’ס, תוכניות ריאלטי ואת כוכב נולד. לא פלא שתוכנית שהועתקה כמעט אחד לאחד מתוכנית אמריקאית תסבול מזיופים בהצבעות. זה מה שקורה כשנותנים לבנות 12 להחליט מי יהיה מפורסם.

על מקדונלד’ס אי אפשר עוד להרחיב. אתם מוזמנים להסתכל בפוסטים שלי מחודש מרץ (או אפריל) שמספרים קצת על הסרט Super Size Me עם הצ’יפס שלא נהרס. בכלל, אל תלכו לאכול שם. תראו מה קרה לעובדים שם שזה הדבר היחיד שיש להם לאכול כל היום.

וכמובן תוכניות הריאלטי, המכה הלא כתובה של הטלויזיה. לבחור מנחה לערוץ טלויזיה, לראות מי יזכה בג’יפ, לראות מי יזכה בבית וכמובן, שיא השיאים, לבחור שגריר. “ישראל היא מדינה שוחרת שלום והיא הרבה יותר טובה מארה”ב, תחיו עם זה”.

זהו זה חברים. ארבע ביולי עומד להסתיים. אין זיקוקים השנה במקום שרצינו להיות בו ולכן נאלץ להסתפק בזיקוקים תוצרת בית, היישר מהמנורה. טוב נו, נדמיין אותם.

אה, משהו קטן לסיום. קראו את זה. זה די נכון למען האמת.

והמשפט האמריקאי כפי שהבטחתי: “4th of July celebration”. אתם לא מאמינים איזה הנחות היו היום. פשוט מדהימים האמריקאים האלה.

יום טוב.

שלכם,

nadavs