פה היה אמור להיות פוסט שמח על סוף השבוע, אבל בגלל האירועים האחרונים כנראה שהוא יהיה קצת פחות משמח מהרגיל.
ובכן חברים, הגיע סוף השבוע! כאן בארה”ב כבר מכינים את הכל ליומיים של חופש והורים אמריקאים דפוקים כבר מחשבים (עם מחשבון כמובן) כמה יעלה להם לאכול היום במקדונלדס.
היום בבית הספר התחלנו כמובן עם המורה הפסיכית לאנגלית. לאחר שהיא הסבירה לנו בערך שעה על העבודת מחקר שאנחנו צריכים לעשות, היא עברה לחתום לנו ביומנים (כן, היא פסיכית). לאחר מכן בדקנו שיעורי בית בדקדוק (וגיליתי שהייתי צריך לעשות חצי ממה שעשיתי שם), וקיבלתי נקודה כי היו לי חמש תשובות נכונות ברצף. איזה כיף לי!
לאחר שיעור כפול עם הפסיכית הלכנו לשיעור חנ”ג שהיה מהנה היום באופן יוצא דופן. לא רצנו.
השיעור שלאחר מכן היה היסטוריה עם מבחן של 50 שאלות אמריקאיות (בעברית יש לזה את השם הנורא “שאלות רב-ברירה”). המבחן היה קל, תודה ששאלתם.
במתמטיקה לא נרשם משהו מיוחד חוץ מהבוחן הקל שהיה לנו, ותקלה במערכת האזעקה שגרמה לאזעקה לפעול במשך כמה שניות וחשבתי שהלך השיעור (זה השיעור הכי מצחיק שיש לי במערכת).
לבסוף הגעתי לשיעור בריאות, שבו גיליתי שקיבלתי בבוחן 96 (או 24/25 כפי שניתן לראות בצד). את השיעורי בית, שבהם היינו צריכים לכתוב מה מלחיץ אותנו, החלפנו עם אחרים, וכעת אנחנו צריכים לכתוב להם מכתב תשובה. זה די מעצבן.
לאחר שש וחצי שעות של שהיה בבית הספר, הגעתי הביתה ושם אמי הראתה לי את הטלויזיה (יש לנו ערוץ ישראלי ואם צריך יש שידורים חיים). אתם יכולים כבר לנחש מה היה שם.
אני מקווה שיהיה לכולנו המשך יום (או בשביל הישראלים בארץ, יום) מהנה וטוב.
שלכם,
nadavs